הערכת הטיפול התרופתי הטוב ביותר להקלה על כאבים על-רקע אוסטיאוארתריטיס (Lancet)

מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת The Lancet, עולה כי Diclofenac (אביטרן) במינון 150 מ”ג ליום הינו הטיפול הכי יעיל מבין נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לשיפור כאבים ותפקוד בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך או הירך, ואילו Paracetamol (אקמול) הינו הטיפול הכי פחות יעיל ואינו צריך לשמש במצבים אלו.

החוקרים כללו בסקירה מחקרים אקראיים שערכו השוואה בין ההתערבויות הבאות: נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, אקמול, או פלסבו, לטיפול בכאב על-רקע אוסטיאוארתריטיס. הם ערכו חיפוש במאגרי CENTRAL ורשימת המקורות של המאמרים הרלבנטיים לזיהוי מחקרים שפורסמו בין 1 בינואר, 1980, ועד 24 בפברואר, 2015, שכללו לפחות 100 חולים בכל קבוצה. תוצאי הסיום העיקריים והמשניים כללו כאב ותפקוד גופני.

החוקרים זיהו קרוב ל-9,000 מאמרים, מתוכם 74 מחקרים אקראיים עם סך כולל של 58,556 חולים. כל התכשירים שניתנו לטיפול, ללא תלות במינון, הביאו לשיפור הערכות נקודתיות של תסמיני כאב, בהשוואה לפלסבו. עבור שש התערבויות (אביטרן במינון 150 מ”ג ביום, Etoricoxib במינון 30 מ”ג ביום, 60 מ”ג ביום ו-90 מ”ג ביום, ו-Rofecoxib במינון 25 מ”ג ליום ו-50 מ”ג ליום), הסבירות להבדל בהשוואה לפלסבו תאם לסף המינימאלי להגדרת הבדל בעל משמעות קלינית להקלה בכאב, או היה נמוך מסף זה, אביטרן במינון 150 מ”ג/יום ו-Etoricoxib במינון 60 מ”ג ליום היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לשמש כהתערבות הכי טובה, כאשר בשני המקרים תועד סיכוי של 100% להשגת הבדל בעל משמעות קלינית.

גדלי ההשפעה עלו עם עליה במינון התרופות, אך ההשוואות המקבילות להשפעת מנה-תגובה לינארית היו משמעותיות רק עבור Celecoxib, Dicflofenac ו-Naproxen.

החוקרים לא מצאו עדות להבדלים בהשפעות הטיפול עם משך הטיפול.

על-בסיס הנתונים הזמינים, החוקרים לא רואים מקום למתן טיפול באקמול כתכשיר יחיד לטיפול בחולים עם אוסטיאוארתרטיטיס, ללא תלות במינון. העדויות מצביעות על תועלת ברורה לטיפול באביטרן במינון 150 מ”ג ליום כטיפול הכי יעיל מבין נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים, הזמיניום כיום לשימוש, הן במונחי שיפור כאב והן במונחי שיפור תפקוד. למרות זאת, לאור פרופיל הבטיחות של תרופות אלו, על הרופאים לשקול את התוצאות אל מול נתוני הבטיחות של התרופות.

Lancet. 2016. published online March 17, 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן