מוות לבבי פתאומי אינו נפוץ לאחר אירוע של NSTE-ACS (Non ST-segment Elevation Acute Coronary Syndrome), ומופיע בשכיחות של כ-1% בשנה, אך עדיין אחראי לכשליש ממקרי תמותה קרדיווסקולארית באוכלוסיה זו, כך עולה מניתוח נתונים מארבעה מחקרים גדולים, כולל APPRAISE-2, PLATO, TRACER ו-TRILOGY ACS.
החוקרים אספו נתונים אודות 37,555 משתתפים שגויסו לאחד מארבעת המחקרים הללו, עם אירוע NSTE-ACS. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 65 שנים, מעט למעלה משני-שליש מהם היו גברים.
במהלך חציון של 12 חודשים תועדו 2,109 מקרי תמותה, מתוכם 1,640 מקרי תמותה קרדיווסקולארית. מבין אלו, 31.3% היו מקרי מוות פתאומי. שיעורי ההיארעות המצטברים של מוות לבבי פתאומי לאחר 6, 18 ו-30 חודשים, עמדו על 0.79%, 1.65% ו-2.37%, בהתאמה.
אחד הממצאים העיקריים העולים מהמחקר הוא כי הסיכון למוות לבבי פתאומי אינו סטטי לאורך זמן מ-NSTE-ACS, אך מושפע משמעותית מאירועים שאירעו לאחר האשפוז הראשוני. לדוגמא, התפתחות אוטם שריר הלב לוותה בעליה של כמעט פי שלוש בסיכון המתוקן למוות לבבי פתאומי, ואשפוז חוזר מכל-סיבה לווה בעליה של פי 2.5 בסיכון למוות לבבי פתאומי. מנגד, PCI וניתוח מעקפים של העורקים הכליליים לאחר NSTE-ACS לוו בירידה של 25% בסיכון המתוקן למוות לבבי פתאומי.
החוקרים חישבו את הסבירות למוות לבבי פתאומי שנתיים לאחר אירוע ראשוני ומצאו כי לאחר שנתיים הסיכוי עלה מ-0.1% ל-56.7%. לאחר מכן הם פיתחו מדד סיכון ידידותי למשתמש עליו יכולים להתבסס רופאים לסיווג החולים בסיכון גבוה או נמוך למוות לבבי פתאומי. באמצעות מדד זה, הם מצאו כי בלמעלה ממחצית מהחולים תועד סיכון קטן מ-1% למוות לבבי פתאומי בתוך שנתיים, ב-40% תועד סיכון של 1.7-3.3%, ב-9% תועד סיכון של 6.1% ומעלה למוות לבבי פתאומי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!