במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, ללא תגובה טובה לטיפול במעכבי TNF, עדיף להחליף לטיפול בתרופות בעלות מנגנון פעולה אחר, בהשוואה להחלפת לתרופה אחרת מאותה משפחה.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את שיעורי ההישרדות תחת טיפול עם תכשיר ביולוגי קו-שני בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שלא הגיבו לטיפול במעכבי TNF, תוך השוואה בין טיפול במעכב TNF שני ובין תכשירים בעלי מנגנון פעולה אחר.
חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שקיבלו טיפול ביולוגי משנת 1999 והפסיקו את הטיפול במעכב TNF ראשון והחלו במעכב TNF שני נכללו במחקר.
201 חולים הפסיקו את הטיפול במעכב TNF ראשון והחליפו למעכב TNF שני (119 חולים [59.2%], כאשר 26 חולים [31.7%] החליפו לטיפול ב-Abatacept, 40 חולים [48.8%] החליפו לטיפול ב-Rituximab, 15 חולים [18.3%] החליפו לטיפול ב-Tocilizumab). הישרדות הטיפול הייתה גבוהה יותר משמעותית בקבוצת החולים שהחליפו לטיפול בתרופה בעלת מנגנון פעולה שונה, בהשוואה לאלו שהחליפו לתרופה אחרת מאותה משפחה (p<0.0001).
לאחר תקנון למשתנים שונים, הסבירות להמשך טיפול בקרב החולים שהחליפו לתרופה בעלת מנגנון פעולה שונה הייתה גבוהה יותר משמעותית (יחס סיכון של 2.258), גם לאחר ריבוד לפי הסיבה להפסקת הטיפול במעכב TNF הראשון. לא תוארו הבדלים משמעותיים בהשוואת שיעורי המשך טיפול של תרופות בעלות מנגנוני פעולה שונים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי האפשרות הטובה ביותר לטיפול בחולים שלא הגיבו לטיפול במעכבי TNF הינה החלפה לטיפול בתרופה בעלת מנגנון פעולה שונה, ללא הבדלים בין Abatacept, Rituximab ו-Tocilizumab, ללא תלות בסיבה להפסקת הטיפול במעכב TNF הראשון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!