במאמר שפורסם בכתב העת Lancet מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי במטופלים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם עם הפרעה בסבילות לסוכר (IGT או Impaired Glucose Tolerance), זוהה קשר הפוך בין הפעילות האמבולטורית היומית הבסיסית והשינוי בפעילות האמבולטורית ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם בעתיד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היקף ההשפעה של שינוי בפעילות הגופנית על הסיכון למחלות לב וכלי דם במטופלים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, אינו-ידוע. הם ביקשו לבחון את הקשר בין הפעילות האמבולטורית היומית הבסיסית והשינוי בפעילות אמבולטורית ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם במטופלים בסיכון גבוה עם הפרעה בסבילות לסוכר.
לשם כך הם בחנו את הנתונים הפרוספקטיביים ממחקר NAVIGATOR, שכלל 9,306 משתתפים עם הפרעה בסבילות לסוכר, שגויסו מ-40 מדינות בתקופה שבין ינואר 2002, ועד ינואר 2004 המשתתפים אובחנו גם עם מחלת לב וכלי דם ברקע (במידה והיו בגילאי 50 שנים ומעלה) או עם גורם סיכון אחד לפחות למחלות לב וכלי דם (במידה וגילם עמד על 55 שנים ומעלה). המשתתפים היו מעקב אחר מחלות לב וכלי דם (תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אירוע מוחי לא-פטאלי או אוטם לבבי) למשך שש שנים, בממוצע, והפעילות האמבולטורית נבחנה באמצעות פדומטר בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים.
במהלך מעקב של כ-45,000 שנות-אדם תועדו 531 מחלות לב וכלי דם והממצאים הצביעו על קשר הפוך בין הסיכון למחלות לב וכלי דם ובין הפעילות הגופנית הבסיסית (יחס סיכון של 0.90 ל-2,000 צעדים ביום) והשינוי בפעילות הגופנית האמבולטורית (יחס סיכון של 0.92). הקשר המובהק עם השינוי בפעילות הגופנית נותר גם לאחר תקנון לשינויים במדד מסת הגוף וערפלנים אחרים לאחר 12 חודשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר הפוך בין פעילות אמבולטורית יומית והשינוי בפעילות האמבולטורית ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם במטופלים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם עם הפרעה בסבילות לסוכר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!