במאמר שפורסם במהדורת 20 בנובמבר של כתב העת JAMA Psychiatry עולה כי הפרעת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Post-Traumatic Stress Disorder) מלווה בסיכון מוגבר לעודף-משקל והשמנת-יתר בנשים.
מהתוצאות ממחקר Nurses Health Study עולה כי בנשים עם משקל תקין, הופעת תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית במהלך תקופת המחקר, לוותה בעליה של 36% בסיכויים להתפתחות עודף-משקל בהשוואה לנשים שחוו טראומה אך ללא תסמיני PTSD.
החוקרים טוענים כי תסמונת דחק בתר-חבלתית אינה רק בעיה נפשית. מעבר למחלות לב וכלי דם וסוכרת, ניתן כעת להוסיף לרשימת הסיכונים הרפואיים של תסמונת זו גם התפתחות השמנת-יתר.
החוקרים ערכו מחקר אורכי להערכת הקשר בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין השמנת-יתר. זהו המחקר הראשון להערכת הקשר בין תסמיני PTSD ובין מדד מסת הגוף והשמנת-יתר בנשים שנחשפו למגוון אירועים טראומטיים באזרחות.
במסגרת המחקר הם בחנו את הנתונים מתת-מדגם של מחקר Nurses Health Study II, שכלל כ-54,000 נשים בגילאי 22-44 שנים בשנת 1989 עם הערכת אירועים טראומטיים ותסמיני PTSD. המשתתפות היו במעקב עד שנת 2005.
תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית, מועד הופעה והטראומה נבחנו באמצעות שאלון Trauma and PTSD Screening Questionnaire. התפתחות עודף-משקל והשמנת-יתר נקבעו על-פי ספי מדד מסת הגוף של 25.0 ו-30.0, בהתאמה. ניתוח הנתונים התבסס על נתונים אודות כ-50,000 משיבות.
הסף לתסמונת דחק בתר-חבלתית הוגדר בנוכחות ארבעה תסמינים, או יותר, במהלך תקופה של חודש או יותר.
מהתוצאות עלה כי תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית בשנת 1989 לוו בסיכון מוגבר לעודף-משקל או השמנת-יתר (יחס סיכויים של 1.36) בקרב נשים עם מדד מסת גוף תקין בשנת 1989. הסיכון המוגבר תועד גם בנשים עם רמת תסמינים מתחת לסף שנקבע, והסיכון נותר לאחר תקנון לדיכאון, הנחשב כגורם סיכון מג’ורי להשמנת-יתר.
בנשים עם תסמיני PTSD שהופיעו לפני שנת 1989 נרשמה עליה מהירה יותר במדדי מסת גוף, בהשוואה לנשים ללא תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית.
החוקרים מציינים כי ההשפעה של PTSD על משקל הנשים עשויה להיות גדולה עוד יותר באוכלוסיה הכללית. הם משערים כי התסמונת עשויה להשפיע על העליה במשקל באמצעות מספר מנגנונים ביולוגיים והתנהגותיים, כולל אורח חיים לא-בריא, דוגמת חוסר פעילות גופנית וצריכת מזון לא-בריא, כמו גם הפרעה בבקרה הנוירו-אנדוקרינית.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי בנשים עם PTSD מומלץ ניטור או בדיקות סקירה לסיבוכים מטבוליים ולבביים. בנוסף, הם מציעים להרחיב את הטיפול בתסמונת כך שיכלול אמצעים אחרים, דוגמת תזונה ופעילות גופנית להפחתת הסיכון להשמנת-יתר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!