סיבוכים לאחר ניתוחי החלפת מפרק נפוצים יותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בהשוואה לחולי אוסטיאוארתריטיס (Arthritis & Rheumatism)

 

בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית נרשם סיכון גבוה יותר בהשוואה לאלו עם אוסטיאוארתריטיס לסיבוכים לאחר ניתוחים להחלפת מפרק, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מקנדה, שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatism.

לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית זוהתה כגורם ממנבא משמעותי ובלתי-תלוי לדיסלוקציה לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך, עם סיכון גבוה כמעט כפליים, בהשוואה לחולי אוסטיאוארתריטיס. בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית נרשם גם סיכון גבוה יותר להתפתחות זיהום לאחר ניתוח להחלפת מפרק הברך.

במהלך תקופת המחקר נערכו כ-90,000 ניתוחי החלפת מפרק ברך וכ-60,000 ניתוחי החלפת מפרק ירך באונטריו. 3% מניתוחי החלפת ירך ו-4% מניתוחי החלפת מפרק ברך נערכו בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

בהשוואה לחולים עם אוסטיאוארתריטיס, אלו עם דלקת מפרקים שגרונית היו צעירים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של נשים ויותר מחלות רקע. חולים אלו גם סבלו יותר מסיבוכים לאחר ניתוחים (5.7% לעומת 4.7%, p=0.01), אך עם שיעור נמוך יותר של תרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכון של 0.35, P=0.02).

הסיכון המופחת לתרומבואמבוליזם ורידי לא היה צפוי ועשוי להעיד על הטיית בחירה.

מבין כל החולים שאובחנו עם דיסלוקציה בתוך שנתיים, חציון הזמן עד לאירוע זה עמד על 211 ימים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ועל 263 ימים באלו עם אוסטיאוארתריטיס. ובקרב חולים שפיתחו זיהום של המפרק, חציון הזמן עד לאירוע זה עמד על 196 ו-468 ימים עם דלקת מפרקים שגרונית ואוסטיאוארתריטיס, בהתאמה.

מעבר לכאבים והצורך בניתוח חוזר ו/או שקום אגרסיבי לאחר רדוקציה סגורה, דיסלוקציה מביאה להגדלת העלויות הרפואיות של ניתוח ראשוני להחלפת מפרק הירך בהיקף של למעלה מ-300%.

סיבות אפשריות בגינן בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים אלו כוללות שימוש בשתלים קטנים יותר וטכניקות ניתוחיות שונות, ביחד עם גורמים הקשורים במחלה, דוגמת בעיות ברקמה רכה ובלט של האצטבולום.

הסברים לשכיחות הגבוהה יותר של זיהומים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית כוללים שימוש בתרופות אימונומודולטוריות, אך לא ברור מדוע הסיכון מוגבר רק לאחר ניתוחים להחלפת מפרק הברך ולא לאחר ניתוחים להחלפת מפרק הירך.

מאחר שהן זיהום והן דיסלוקציה אחראיים לתחלואה משמעותית ועליה דרסטית בהוצאות הרפואיות, דרושים מחקרים נוספים להבנת הסיכון המוגבר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. נתונים אלו חשובים בהחלטות הטיפוליות, כולל פיתוח ויישום גישות המכוונות לגורמי סיכון הפיכים.

Arthritis & Rheumatism

לידיעה ב-Medpage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן