בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית נרשם סיכון גבוה יותר בהשוואה לאלו עם אוסטיאוארתריטיס לסיבוכים לאחר ניתוחים להחלפת מפרק, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מקנדה, שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatism.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית זוהתה כגורם ממנבא משמעותי ובלתי-תלוי לדיסלוקציה לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך, עם סיכון גבוה כמעט כפליים, בהשוואה לחולי אוסטיאוארתריטיס. בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית נרשם גם סיכון גבוה יותר להתפתחות זיהום לאחר ניתוח להחלפת מפרק הברך.
במהלך תקופת המחקר נערכו כ-90,000 ניתוחי החלפת מפרק ברך וכ-60,000 ניתוחי החלפת מפרק ירך באונטריו. 3% מניתוחי החלפת ירך ו-4% מניתוחי החלפת מפרק ברך נערכו בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
בהשוואה לחולים עם אוסטיאוארתריטיס, אלו עם דלקת מפרקים שגרונית היו צעירים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של נשים ויותר מחלות רקע. חולים אלו גם סבלו יותר מסיבוכים לאחר ניתוחים (5.7% לעומת 4.7%, p=0.01), אך עם שיעור נמוך יותר של תרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכון של 0.35, P=0.02).
הסיכון המופחת לתרומבואמבוליזם ורידי לא היה צפוי ועשוי להעיד על הטיית בחירה.
מבין כל החולים שאובחנו עם דיסלוקציה בתוך שנתיים, חציון הזמן עד לאירוע זה עמד על 211 ימים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ועל 263 ימים באלו עם אוסטיאוארתריטיס. ובקרב חולים שפיתחו זיהום של המפרק, חציון הזמן עד לאירוע זה עמד על 196 ו-468 ימים עם דלקת מפרקים שגרונית ואוסטיאוארתריטיס, בהתאמה.
מעבר לכאבים והצורך בניתוח חוזר ו/או שקום אגרסיבי לאחר רדוקציה סגורה, דיסלוקציה מביאה להגדלת העלויות הרפואיות של ניתוח ראשוני להחלפת מפרק הירך בהיקף של למעלה מ-300%.
סיבות אפשריות בגינן בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים אלו כוללות שימוש בשתלים קטנים יותר וטכניקות ניתוחיות שונות, ביחד עם גורמים הקשורים במחלה, דוגמת בעיות ברקמה רכה ובלט של האצטבולום.
הסברים לשכיחות הגבוהה יותר של זיהומים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית כוללים שימוש בתרופות אימונומודולטוריות, אך לא ברור מדוע הסיכון מוגבר רק לאחר ניתוחים להחלפת מפרק הברך ולא לאחר ניתוחים להחלפת מפרק הירך.
מאחר שהן זיהום והן דיסלוקציה אחראיים לתחלואה משמעותית ועליה דרסטית בהוצאות הרפואיות, דרושים מחקרים נוספים להבנת הסיכון המוגבר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. נתונים אלו חשובים בהחלטות הטיפוליות, כולל פיתוח ויישום גישות המכוונות לגורמי סיכון הפיכים.
Arthritis & Rheumatism
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!