כמעט אחת מכל שלוש נשים עם אוסטיאופורוזיס אינה מנפקת את הטיפול בביספוספנטים בתוך 60 ימים ממתן המרשם, כך עולה ממחקר עוקבה רטרוספקטיבי של נתוני רשומות רפואיות אלקטרוניות אודות למעלה מ-8,000 נשים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Osteoporosis International.
8,454 נשים בגילאי 55 שנים ומעלה קיבלו מרשם חדש לטיפול בביספוספנטים בין 1 בדצמבר, 2009 ועד 31 במרץ, 2011, וענו על הקריטריונים להכללה במחקר. חוסר היענות ראשוני, כאשר ניתן מרשם לטיפול אך מעולם לא ניפקו או אספו את התרופה, תועד ב-2,497 נשים (29.5%).
בהשוואה לנשים עם היענות לטיפול, נשים עם חוסר היענות ראשוני מילאו פחות מרשמים, עם סיכוי נמוך יותר לאבחנה של דיכאון, מדד Charlson Comorbidity Index נמוך יותר ושימוש מופחת בשירותים רפואיים במהלך 12 החודשים האחרונים.
הבדלים בגיל הממוצע, חציון הכנסה משפחתית, אבחנה של אוסטיאופורוזיס, או היסטוריה של שברים עקב חבלה קלה (Fragility Fracture) לא היו מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות.
בניתוח רב-משתנים, החוקרים תקננו למספר גורמים, כולל מספר המרשמים שנופקו בעבר, מדד Charlson Comorbidity Index, המומחיות של הרופא שנתן את המרשם ומספר השנים שהרופא עבד במרכז הרפואי. גיל ואבחנה של אוסטיאופורוזיס נכללו גם כן בתקנון, מאחר שנחשבו בעלי חשיבות קלינית.
לאחר תקנון, בחולים מבוגרים או אלו שפנו לשירותי רפואה דחופה במהלך 12 החודשים האחרונים, יחס הסיכויים לחוסר היענות ראשוני היה גבוה יותר משמעותית. בחולות שקיבלו בעבר מרשמים לטיפול תרופתי, או אושפזו בעבר, יחס הסיכויים לחוסר היענות ראשוני היה נמוך יותר.
מניתוח ללא תקנון, יחס הסיכויים לחוסר היענות ראשוני היה נמוך יותר כאשר המרשמים ניתנו ע”י רופא המומחה ברפואה פנימית או ריאומטולוגיה, בהשוואה למרשמים שניתנו ע”י הרופא הראשוני. שיעורי חוסר היענות ראשוני היו נמוכים יותר כאשר לרופא שנתן את המרשם היו 10 שנות ניסיון, או יותר, במרכז הרפואי. תוצאות אלו היו דומות לאחר תקנון רב-משתנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!