אופן ההשפעה של אכילה לא-מסודרת על המטבוליזם בגוף (Proceedings of the National Academy of Sciences)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שהדגימו חשיבות לחלבון בשם PKCγ (Protein Kinase C Gamma) לו תפקיד קריטי באיפוס השעון הביולוגי כאשר חלים שינויים בהרגלי האכילה.

לדברי החוקרים, ידוע כי הפסקה זמנית באכילה עשויה לאפס את השעון הביולוגי במספר רקמות, וכך להביא לשינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים. עם זאת, לא ידוע רבות אודות המנגנון המולקולארי האחראי לכך. הם כותבים כי אנשים הסובלים מיעפת (Jet-Lag), באלו העובדים במשמרות לילה ובאלו שפשוט אוהבים לאכול בלילה, חל שיבוש ב”שעון המזון” בגוף, שהוא אוסף של גנים ומולקולות האחראיים למטבוליזם התקין בגוף.

החוקרים מצאו כי הפסקה זמנית באכילה במהלך שעות היום הפחיתה את פעילות בשעת לילה מאוחרת בעכברים נורמאלים, אך לא בעכברים הומוזיגוטיים לחסר PKCγ. מבדיקות מולקולאריות עלה כי ל- PKCγ השפעה המתווכת ע”י הפסקת אכילה בדפוסי הפעילות בקורטקס המוח וכי הפסקת אכילה לא הביא לשינוי משמעותי בשעתוק של הגנים בהעדר PKCγ.

ל- PKCγ השפעה על השעון המולקולארי, המתווכת לפחות בחלקה ע”י ייצוב המרכיב המרכזי של השעון, BMAL1 (Brain and Muscle Aryl hydrocarbon receptor nuclear translocator Like 1) .

החוקרים כותבים כי הבנת המנגנון המולקולארי של ההשפעה של אכילה בשעות לא-רגילות במהלך היום על הסנכרון של השעון בגוף, עשויה לסייע בפיתוח טיפולים טובים יותר להפרעות הקשורות בתסמונות אכילה לילה, עבודה במשמרות ויעפת.

Proceedings of the National Academy of Sciences

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן