במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Anesthesiologists התייחסו מומחים לפחד של מרדימים רבים מההשפעה של התפרצות דלקת פטרייתית של קרום המוח על בתי המרקחת הייחודיים (Compounding Pharmacies), בהם תלויים למתן מענה על צרכיהם.

הספירה הנוכחית של מקרים הקשורים למוצרים ממרכז New England Compounding Center עומדת על 247 מקרים, עם 19 מקרי תמותה ב-15 מדינות. המטרה של הפאנל הייתה להציג את העובדות ולהבהיר את התפיסות השגויות הנוגעות להתפרצות דלקת פטרייתית של קרום המוח.

כיום ישנם כ-1.1 מיליון חולים להם ניתנת זריקה מסוג כלשהו לאזור הגב, כאשר חלק מהמטופלים הללו הם חולים, וחלק אף מתים. המומחים ביקשו להבין טוב יותר את הנושא, על-סמך העדויות העדכניות ביותר.  לדבריהם, אעפ”י שהחולים חוששים מאוד, הרופאים גם חוששים מפני גרימת נזק באופן לא-מכוון.

למרות שנראה כי ההתפרצות מוגבלת למוצרים שמקורם ממרכז New England Compounding Center, עולה הרעיון כי ייתכן וחברות תרופות אחרות נוספות.

בתי מרקחת אלו מפצים על מחסור בתרופות, מספקים פורמולות שלא ניתן להשיג בחברות תרופות (בעיקר סטרואידים ללא חומרים משמרים ושילובי תרופות מורכבים), ותרכובות אלו עשויות לצמצם את עלויות הטיפול.

המומחים מדגישים את החשיבות של בתי מרקחת אלו לצורך מתן טיפול אינטרה-תקאלי, מאחר שאין תרופות מאושרות FDA. תרופות אלו אינן מיוצרות ולכן נדרש להשיג אותן מבתי המרקחת הייחודיים.

הסיכון למחלות זיהומיות על-רקע הזריקות הוא קטן, הן עם זיהומים שטחיים והן עם זיהומים עמוקים, כולל זיהומים נוירו-אקסיאליים, דוגמת אבצס אפידוראלי ודלקת קרום המוח.

במהלך העשור האחרון, תועדו מספר מקרי תמותה אחרים עקב קונטמינציה פטרייתית של מתילפרדניזולון אפידוראלי מבתי מרקחת אלו בדרום קרולינה ועקב חשיפה לביתאמתאזון נגוע בסרטיה. בית מרקחת ממישיגן קרא להחזיר למעלה מ-900 בקבוקים של מתילפרדניזולון מזוהם.

בשנת 2011, התפרצות של Streptococcus Endophthalmitis עם זריקות לתוך הזגוגית של Bevacizumab הובילה לאובדן ראיה ב-11 מבין 12 חולים שנחשפו בדרום פלורידה. ה-FDA עקב אחר המקור ומצא כי הסיבה הייתה טכניקת עיקור ירודה, תיעוד לקוי, בדיקות או ניטור של הציוד באופן בלתי-מספק.

על החברות לעמוד בפרק 797 של הנחיות הבטיחות מטעם ה-United States Pharmacopoeia (USP) . יש להקפיד על זמינות דו”חות מטעם מחלקת הבריאות של המדינה. על החברות לערוך בדיקות סטריליות עם כל מוצר, מאחר ובדיקות תקופתיות אינן מועילות במידה וישנה בעיה עם מוצר מסוים שלא נבדק.

המשתתפים התעניינו במיוחד ביכולת לזהות את הזיהום באנשים שנחשפו שלא בידיעתם למזהמים מתכשירים שיוצרו ע”י ה-New England Compounding Center. האתגר נובע מכך שהתסמינים הם תת-אקוטיים ולא-ספציפיים, אך ישנה התייצגות אחת מעניינית ועקבית: בחילות. למרות שבדיקות סרולוגיות עשויות לסייע, ניקור מותני נדרש לאבחנה.

ה-CDC ממליץ על איסוף נפח גדול של נוזל שדרה, לשלוח 10 מ”ל ולשמור 10 מ”ל לצביעה, תרבית ותבחיני אספרגילוס. יש להשלים תרביות דם ואתרים מרוחקים, מאחר שהזיהום עשוי להתפשט.

אפשרויות הטיפול העיקריות הן Voriconazole, Amphotericin B ו-Caspofungin. משך הטיפול האופטימאלי אינו-ידוע, אך החולים נדרשים לעיתים לטיפולים במשך חודשים או שנים, ולא שבועות בלבד.

מתוך הכנס השנתי מטעם American Society of Anesthesiologists