פרופ’ אבי קרסיק בהרצאתו ”השפעות של GLP – 1 מחוץ ללבלב” מתוך כנס האגודה לסוכרת: עדויות להשפעה מיטיבה על תפקוד מטבולי של שריר הלב

בהרצאתו במסגרת הכנס השנתי של האגודה לסוכרת עסק פרופ’ אבי קרסיק, מנהל המכון האנדוקריני בשיבא תל השומר באספקטים השונים הכרוכים במחלת הסוכרת, מעבר לרמות הסוכר בלבד, כמו עלייה במשקל, התפתחות סיכוכים קרדיווסקולריות, היפוגליקמיות הקשורות לטיפול ועוד.

לכן החשיבות של הורמון ה-GLP-1 שפועל במס’ מסלולים הביאו להכרה שהערך של הטיפול באמצעות ה-GLP-1 הוא מעבר לשליטה על רמות הסוכר בלבד.

ב-GLP-1 בולטים בעיקר היתרונות של הורדת רמות סוכר ביחד עם הפחתת משקל ואי עלייה בסיכון להיפוגליקמיות. אך מעבר לכך, נראה שיש עדויות לאפקטים מיטיבים מעבר להשפעה על רמות סוכר, וביניהם:  שיפור בתפקוד תאי ביטא, שיפור בתפקודי כבד (הורדת הסיכון לכבד שומני) ופיברוזיס, תפקוד לבבי, ירידה במשקל (גם באנשים ללא סוכרת), השפעה על הורדת סיכון של קדם סוכרת, הפחתת רמות שומנים בדם, הורדה של לחץ דם, ירידה בסיכון לפתח סינדרום מטבולי, ירידה בסיכון לאי ספיקה כלייתית, הפחתה בסמנים דלקתיים במערכת כלי הדם, שיפור בתפקוד אנדותל, הפחתה בגודל אוטם שריר הלב (בחיות), ואפילו סרטן שד (דרך מנגנון ההשמנה, כרגע במסגרת מחקר מעבדתי המתקיים בשיבא שהראה שתחת GLP-1 הייתה גדילה קטנה יותר של תאים סרטניים)..ועוד.

המסרים המרכזיים שפרופ’ קרסיק מציג כ”מסר לקחת הביתה” כוללים:


  • יש עדויות ממחקרי חיות ובני אדם המרמזות על כך שלאנלוגים של -GLP-1 ומעכבי DPP4 יש השפעה מיטיבה על התפקוד המטבולי של שריר הלב והעורקים הכליליים.

  • לאינקרטינים השפעה מיטיבה גם על פרופיל שומני הדם ובעיקר על הטריגלצרידים

  • ל-GLP-1 יש השפעה מיטיבה על לחצי דם אך רמזים להגברת ערכי דופק

  • עם זאת יש להמתין עד לסיום המחקרים על האפקטים הקרדיווסקולרים המיטיבים לאורך זמן של האינקרטינים אך ניתן לאמר כבר מהעדויות הקיימות (רטרוספקטיביות בעיקר) שלא עלה עד כה חשד לנזק קרדיווסקולרי מתרופות אלה.

להרצאה המלאה באתר האגודה לסוכרת – נא להקליק כאן

ההרצאה ניתנה ותועדה בחסות חברת נובונורדיסק

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן