מתוצאות מחקר פרוספקטיבי תצפיתי חדש, שהוצגו במהלך הכנס המדעי מטעם ה-Heart Failure Society of America, עולה כי רמות ApoA1 (Apolipoprotein A1) מנבאות באופן משמעותי ובלתי-תלוי את התוצאות בחולים עם אי-ספיקת לב.

לדברי החוקרים, מקובל כי רמות מוגברות של החלבון מספקות הגנה מפני מחלת עורקים כלילית, אך בסקירה הנוכחית הקשר ההפוך בין רמות ApoA1 ובין תוצא הסיום שכלל בעיקר תמותה או השתלה, לא היה תלוי במחלת עורקים כלילית, דיסלפידמיה וגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם. הקשר עם רמות ApoA1 הינו בעל פתופיזיולוגיה שונה לחלוטין מזו של סמנים ביולוגיים מקובלים בחולי אי-ספיקת לב, דוגמת BNP.

מדגם המחקר כלל 173 חולים אמבולטוריים, שהיו במעקב במסגרת מחקר תצפיתי ופרוספקטיבי מטעם ה-TACC (The Atlanta Cardiomyopathy Consortium). בתחילת המחקר, ממוצע מקטע הפליטה של חדר שמאל היה 29%; 34% מהחולים סבלו מסוכרת, 40% סבלו ממחלת עורקים כלילית, 51% סבלו מדיסליפידמיה ו-30% סבלו ממחלת כליות כרונית.

בחולים עם ערכי ApoA1 בשליש העליון של הנורמה, שיעורי תוצא הסיום העיקרי שכלל תמותה, השתלה או השתלת LVAD (LV-Assist Device) עמד על שליש, בהשוואה לשליש התחתון במהלך מעקב ממוצע של כ-2.7 שנים. האירועים כללו 29 מקרי תמותה, שש השתלות לב ושלוש השתלות LVAD.

גורמים אחרים שהיו קשורים בתוצא הסיום העיקרי כללו לחץ דם סיסטולי, מקטע פליטה של חדר שמאל וסוכרת. אך מניתוח רב-משתנים עלה כי רמות ApoA1 ניבאו את תוצא הסיום העיקרי ללא תלות בגיל, מין, גזע, סוכרת, יתר לחץ דם, דיסלפידמיה, מחלה כלילית, הרגלי עישון, רמות קריאטינין, לחץ דם סיסטולי, קצב לב, מקטע פליטה של חדר שמאל, שימוש בחסמי ביתא ושימוש במעכבי ACE או ARB.

החוקרים מצאו קשר הפוך בין רמות ApoA1 ו-BNP. חולים בשליש התחתון של רמות ApoA1 הקבילו לחולים בשליש העליון של רמות BNP ולהיפך. הרמות הגבוהות של BNP המעידות על פרוגנוזה גרועה של אי-ספיקת לב משקפות עליה בעומס-נפח, בעוד שרמות נמוכות של ApoA1, היו קשורות לפרוגנוזה במנגנון שונה לחלוטין.

החוקרים כותבים כי במידה ומחקרים בעתיד יוכיחו כי הכוונת הטיפול לפי רמות ApoA1 מביאה לשיפור תוצאות אי-ספיקת לב, אזי ניתן יהיה לפתח קו טיפול חדש לחלוטין לחולים אלו.

Heart Failure Society of America 2012 Scientific Meeting

לידיעה במדסקייפ