הערכת התועלת של בדיקת אולטרה-סאונד בהערכת מחלות כבד בילדים (Radiology)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים מהולנד על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בדיקת אולטרה-סאונד מסייעת בשלילה מהימנה של סטיאטוזיס כבדי חמור, אך אינה מספיקה לקביעת אבחנה של ההפרעה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך באופן פרוספקטיבי את הדיוק של בדיקת אולטרה-סאונד בהערכה סטיאטוזיס כבדי (Hepatic Steatosis) בילדים ומתבגרים בעלי השמנת-יתר.

מדגם המחקר כלל 104 ילדים ומתבגרים בעלי השמנת-יתר והחוקרים השוו את ממצאי בדיקת האולטרה-סאונד לתוצאות בדיקת 1H-MRS (Proton Magnetic Resonance Spectroscopy).

מהתוצאות עולה כי לפי בדיקות אולטרה-סאונד, 46.2% מהנבדקים אובחנו עם סטיאטוזיס כבדי, כאשר הרגישות של הבדיקה עמדה על 85.4%, עם סגוליות של 55.4%, ערך מנבא חיובי של 62.1% וערך מנבא שלילי של 81.6%.

לזיהוי סטיאטוזיס כבדי בדרגה חמורה, הרגישות של הבדיקה עמדה על 75%, עם סגוליות של 87.5%, ערך מנבא חיובי של 52.2% וערך מנבא שלילי של 91.5%.

החוקרים מסבירים כי בדיקת אולטרה-סאונד הינה בדיקה זמינה ויחסית לא-יקרה , המשמשת לרוב לאבחנת מחלת כבד שומני לא-אלכוהולי. הניסיון בנושא הינו יחסית מבוסס, כאשר בוחנים את הממצאים בבדיקת ההדמיה אל מול הממצאים בביופסית כבד. עם זאת, מאחר שישנן סוגיות אתיות הנוגעות לביצוע ביופסיה, בעיקר בילדים, בדיקת 1H-MRS שימשה כחלופה מקובל.

מהמאמר עולה כי בילדים בעלי השמנה חמורה, תוצאות שליליות בבדיקת אולטרה-סאונד שוללות נוכחות סטיאטוזיס כבדי חמור (לאור ערך מנבא שלילי גבוה יחסית), אך תוצאות חיוביות אינן מדויקות דיו לאבחנה (לאור ערך מנבא חיובי מוגבל). לאור זאת, בחולים עם ממצאים חיוביים בבדיקת אולטרה-סאונד, ממליצים החוקרים להשלים בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית.

Radiology. 2012;262:327-334

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן