במאמר חדש שפורסם בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים מהולנד על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בדיקת אולטרה-סאונד מסייעת בשלילה מהימנה של סטיאטוזיס כבדי חמור, אך אינה מספיקה לקביעת אבחנה של ההפרעה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך באופן פרוספקטיבי את הדיוק של בדיקת אולטרה-סאונד בהערכה סטיאטוזיס כבדי (Hepatic Steatosis) בילדים ומתבגרים בעלי השמנת-יתר.
מדגם המחקר כלל 104 ילדים ומתבגרים בעלי השמנת-יתר והחוקרים השוו את ממצאי בדיקת האולטרה-סאונד לתוצאות בדיקת 1H-MRS (Proton Magnetic Resonance Spectroscopy).
מהתוצאות עולה כי לפי בדיקות אולטרה-סאונד, 46.2% מהנבדקים אובחנו עם סטיאטוזיס כבדי, כאשר הרגישות של הבדיקה עמדה על 85.4%, עם סגוליות של 55.4%, ערך מנבא חיובי של 62.1% וערך מנבא שלילי של 81.6%.
לזיהוי סטיאטוזיס כבדי בדרגה חמורה, הרגישות של הבדיקה עמדה על 75%, עם סגוליות של 87.5%, ערך מנבא חיובי של 52.2% וערך מנבא שלילי של 91.5%.
החוקרים מסבירים כי בדיקת אולטרה-סאונד הינה בדיקה זמינה ויחסית לא-יקרה , המשמשת לרוב לאבחנת מחלת כבד שומני לא-אלכוהולי. הניסיון בנושא הינו יחסית מבוסס, כאשר בוחנים את הממצאים בבדיקת ההדמיה אל מול הממצאים בביופסית כבד. עם זאת, מאחר שישנן סוגיות אתיות הנוגעות לביצוע ביופסיה, בעיקר בילדים, בדיקת 1H-MRS שימשה כחלופה מקובל.
מהמאמר עולה כי בילדים בעלי השמנה חמורה, תוצאות שליליות בבדיקת אולטרה-סאונד שוללות נוכחות סטיאטוזיס כבדי חמור (לאור ערך מנבא שלילי גבוה יחסית), אך תוצאות חיוביות אינן מדויקות דיו לאבחנה (לאור ערך מנבא חיובי מוגבל). לאור זאת, בחולים עם ממצאים חיוביים בבדיקת אולטרה-סאונד, ממליצים החוקרים להשלים בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית.
Radiology. 2012;262:327-334
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!