ממחקר חדש שהוצג בכנס מטעם ה-Canadian Cardiovascular Congress עולה כי קרוב ל-14% מבין 3,000 מטופלים בריאים בגיל העמידה קיבלו מרופא המשפחה שלהם מרשם לטיפול באספירין. החוקרים הזכירו בכנס כי ההנחיות בקנדה הן בין הראשונות הממליצות כנגד מתן שגרתי של אספירין למטופלים ללא עדות למחלות כלי דם.

עם זאת, ההנחיות מותירות מרווח תמרון מסוים, כאשר קובעות כי בנסיבות מיוחדות בגברים ובנשים ללא עדות למחלת כלי דם, בהם הסיכון הוסקולארי גבוה והסיכון לדימום נמוך, ניתן לשקול מתן ASA במינון 75-162 מ”ג ליום (המלצה שזכתה לסיווג IIb, רמת עדויות C).

במסגרת הסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים להבין טוב יותר מדוע ניתן למטופלים אלו מרשם לטיפול באספירין. מהערכת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב המטופלים באספירין, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול דומה, עלה כי קבוצת המטופלים באספירין הייתה מבוגרת יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של מעשנים ו/או סיפור משפחתי של מחלות לב, וערכי BMI והיקף מותניים גבוהים יותר. בקבוצת המטופלים באספירין שיעורי יתר לחץ דם היו גבוהים כפליים בהשוואה לאלו שלא טופלו באספירין. עם זאת, לא נמצא הבדל במדדים המנבאים סיכון מוגבר למחלות כלי דם LDL, רמות סוכר בצום, HbA1c.

החוקרים גם בחנו את מדדי FRS (Framingham Risk Score) במטרה לבחון אם הם הובילו להחלטה למתן אספירין, ואכן מצאו כי המדדים היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת המטופלים באספירין. עם זאת, כאשר סיווגו את מדדי FRS לקבוצות בסיכון נמוך, בינוני וגבוה, בפחות מ-20% מהמקרים נקבעה רמת סיכון גבוהה.

כלומר, החוקרים מצאו כי למעלה מ-80% מאלו שקיבלו מידי רופא המשפחה שלהם מרשם לטיפול באספירין, היו למעשה בקטגורית סיכון נמוך או בינוני לפי מדד FRS.

מניתוח להערכת הבדלים בין המינים בקרב מטופלים שנטלו אספירין, החוקרים מצאו כי בקרב נשים ערכי LDL ו-HbA1c היו מעט גבוהים יותר, אך בסך הכל, בנשים מדדי FRS היו נמוכים יותר מאלו של גברים, ולמעלה מ-77% מהנשים, בהשוואה ל-43% מהגברים, היו ברמת סיכון נמוך או בינוני לפי מדד פרמינגהם.

חשיבות הנקודה נובעת מכך שהמחלוקת סביב הטיפול באספירין התמקדה בהבדלים בין המינים, כאשר הסיכון הכרוך בנטילת אספירין עולה בבירור על התועלת בנשים. במחקר PARADIGM מרבית הנשים שטופלו באספירין היו למעקב בקבוצת סיכון נמוך או בינוני לאירועים עתידיים.

מתוך כנס מטעם ה-Canadian Cardiovascular Congress

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לעיין בהמלצות האיגוד הקרדיולוגי בישראל בנושא זה מאוגוסט 2010