ריכוז סידן בעורקים הכליליים להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם (Lancet)

מחקר MESA (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis) מספק תמיכה נוספת להערכת ריכוז הסידן בעורקים הכליליים ככלי יעיל לזיהוי חולים עם ערכי LDL תקינים וערכי hs-CRP גבוהים הצפויים לתועלת הרבה ביותר לטיפול בסטטינים. המחקר החדש מצית מחדש דיון בנוגע למקומן של בדיקות דם ובדיקות הדמיה בהכוונת הטיפול בחולים בסיכון נמוך.

במסגרת המחקר ניתחו החוקרים את הנתונים אודות 950 חולים שלקחו חלק במחקר MESA, שענו על הקריטריונים ל-JUPITER (Justification for Use of Statins in Prevention: An Interventional Trial Evaluating Rosuvastatin). כפי שדווח בעבר, מחקר JUPITER הדגים ירידה בשיעורי התחלואה והתמותה עם טיפול ב-Rosuvastatin (קרסטור) בחולים עם ערכי כולסטרול תקינים, אך ערכי CRP מוגברים.

החולים סווגו לפי ריכוז סידן בעורקים הכליליים (מדדי של 0, 1-100 ומעל 100) כפי שנקבע באמצעות בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הלב, ולאחר מכן השוו את שיעורי מחלת לב כלילית ואירועים קרדיווסקולאריים. בכל קבוצה, חישבו החוקרים את מספר החולים בהם יש לטפל בסטטינים על-מנת למנוע מחלה כלילית או קרדיווסקולארית בחולה אחד.

במהלך חציון מעקב של 5.8 שנים, ב-444 חולים (47%) במדגם MESA-JUPITER מדדי CAC (Coronary Artery Calcification) עמד על 0, ובקבוצה זו שיעורי מחלת לב כלילית עמדו על 0.8 ל-1000 שנות-אדם. ב-239 החולים עם מדד CAC של מעל 100 השיעור המקביל עמד על 20.2 אירועים ל-1000 שנות-אדם. באשר למחלת לב כלילית, מספר החולים הנדרש לטיפול במשך חמש שנים עמד על 549 באלו עם מדד CAC של 0, 94 במדד CAC בטווח 1-100 ו-24 בחולים עם מדד CAC מעל 100. באשר למחלה קרדיווסקולארית, מספר החולים הנדרש לטיפול עמד על 124, 54 ו-19, בהתאמה. בכלל אוכלוסיית המחקר, נוכחות CAC לוותה ביחס סיכון של 4.29 למחלת לב כלילית ו-2.57 למחלה קרדיווסקולארית. חשוב מזאת, לא נמצא קשר בין hs-CRP ובין אף אחת מהמחלות, לאחר תקנון רב-משתנים.

החוקרים מציינים כי לפי הנחיות ה-ACCF/AHA (American College of Cardiology Foundation / American Heart Association) להערכת הסיכון, ניתנה התוויה מדרגה IIa למדידת ריכוז סידן בעורקים הכליליים בנבדקים בסיכון בינוני, ולמדידת hs-CRP בחולים העונים על קריטריוני JUPITER. הנתונים מהמחקר הנוכחי תומכים בבחירה סלקטיבית של מדד CAC. החסרונות של בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת להערכת רמת סידן בעורקים הכליליים כוללים מינון קרינה נמוך ואפשרות לזיהוי ממצאים אקראיים של קשריות ריאה, הדורשים מעקב נוסף.

Lancet 2011; 378: 684-692

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן