מה לעשות, ולעיתים פליטת קולמוס ותשומת לב מוסחת לשבריר השנייה, הופכת את הקערה על פיה. ואכן, זה מה שקרה לנו בסקירה “השוואה בין ניתוח עם דיסק תותב ובין שיקום בחולים עם כאב גב תחתון ומחלת דיסק ניווני (BMJ)”. בסקירה נכתב בטעות “אחד הסיבוכים הנפוצים של קטיעת רגל אירעה במהלך רביזיה ניתוחית עקב תזוזה של פוליאתילן” וצריך להיות כמובן סיבוך רציני אחד של קטיעת רגל אירע במהלך רביזיה ניתוחית עקב תזוזה של פוליאתילן. אגב סיבוך זה אירע בעקבות פגיעה בעורק האיליאקי המשותף, שגרם לתסמונת מדור ובעקבותיה קטיעת הרגל. (מהלך מאד לא שגרתי, עליו המחברים וטעמם עימם לא הרחיבו את הדיבור)

באחד מספרי ז’ול ורן דומני, נכתב על חשיבות העצומה של הנקודה הקטנה. במברק שנשלח לגבי חריצת דינו של נאשם כתב הצאר הרוסי: “חנינה אי אפשי לעמוד התלייה” בכוונה להוציא להורג את הנאשם האומלל. כתם דיו יצר נקודה לאחר המילה חנינה, ובר המזל יצא לחופשי.

אז מה הסיפור? אם קטיעת רגל היא סיבוך נפוץ בניתוחי אלקטיבי יחסית לטיפול בכאבי גב, מי המטפל קל הדעת או המטופל המסתכן שיניחו את רגלם על קרן הצבי או על להב הגיליוטינה? אז התנצלותנו הכנה על פליטת הקולמוס שהפכה רציני לנפוץ.

אגב קולמוסנו לא פלט שוב ללא שליטה בדבר ההתנצלות, “אי אפשי” (אינני רוצה) ולא אי אפשר, נכתב ע”י מתרגם ז’ול ורן במקור.

ואם בפליטות עסקינן, באותה עבודה דיווח אחד המנותחים שנה לאחר ניתוח השתלת דיסק תותב על הופעת פליטה רטרוגרדית, עוד סיבוך, נדיר, לאחר הניתוח המתואר. 

ד”ר אבי פנסקי