מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת BMJ עולה כי התערבות ניתוחית עם דיסק תותב לטיפול בכאב גב תחתון כרוני הובילה לשיפור גדול יותר, בהשוואה לתכנית שיקום, עם זאת, החוקרים מדגישים כי בקבלת ההחלטות יש לקחת בחשבון גם את הסיכונים האפשריים של התערבות ניתוחית והשיפור האפשרי עקב תכנית שיקום.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לערוך השוואה של יעילות ניתוח עם דיסק תותב עם היעילות של טיפול לא-ניתוחי בחולים עם כאב גב תחתון כרוני.

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 173 משתתפים עם היסטוריה של כאב גב תחתון במשך לפחות שנה אחת, מדד Oswestry להערכת מוגבלות של 30 נקודות ומעלה, ושינויים ניווניים המערב 1-2 חוליות בעמוד שדרה גבי תחתון (86 חולים חולקו לניתוח).

החוקרים ערכו השוואה בין ניתוח עם דיסק תותב ובין תכנית שיקום אמבולטורית למשך 12-15 ימים.

היעד העיקרי של המחקר היה מדד Oswestry להערכת מוגבלות לאחר שנתיים. יעדים משניים כללו כאב גב תחתון, שביעות רצון מהחיים ומדד HSCL-25 (Hokins Symptom Check List), תחושות פחד והימנעות, תפישה עצמית אודות כאב, הרגלי עבודה ושביעות רצון של המטופלים ושימוש בתרופות.

לאחר שנתיים תועד הבדל ממוצע של 8.4- נקודות לטובת ניתוח. בסקירה להערכת היעדים המשניים שהוגדרו מראש עלה הבדל משמעותי לטובת ניתוח לכאב גב תחתון (הבדל ממוצע של 12.2-), שביעות רצון של המטופלים (63% לעומת 39%), הערכת התפקוד הגופני, תפישת הכאב ומדד Prolo. לא תועד הבדל מובהק בחזרה לעבודה, הערכת התפקוד הנפשי, תחושות פחד והימנעות, מדד HSCL, נטילת תרופות ותפקוד הגב.

אחד הסיבוכים של קטיעת רגל אירע במהלך רביזיה ניתוחית עקב תזוזה של פוליאתילן. שיעורי הפרישה מהמחקר היו 20% (34) ושיעורי המעבר לקבוצה המקבילה היו 6% (5).

החוקרים מסכמים וכותבים כי התערבות ניתוחית עם דיסק תותב לטיפול בכאב גב תחתון כרוני הובילה לשיפור גדול יותר משמעותית במדד Oswestry, בהשוואה לתכנית שיקום, אך שיפור זה לא עלה על הסף שהוגדר מראש לקביעת הבדל בעל משמעות קלינית (הבדל של 10 נקודות בין הקבוצות), והנתונים עקביים עם מגוון רחב של הבדלים בין הקבוצות. בקבלת ההחלטות יש לקחת בחשבון גם את הסיכונים האפשריים של ניתוח והשיפור המשמעותי עקב תכנית שיקום.

BMJ 

לידיעה במדסקייפ