השוואה לא ישירה בין rivaroxaban (קסרלטו) ל-dabigatran (פרדקסה) במניעת VTE לאחר ניתוחים אורתופדיים (J Med Econ )

 מאמר שהשווה בין מס’ תרופות  למניעת פקקת ורידים (VTE) לאחר ניתוחים אורתופדיים, וזאת על בסיס תוצאות מחקרים קליניים, המתפרסם ב-J Med Econ מדווח כי rivaroxaban (קסרלטו) נמצא יעיל יותר מ-dabigatran (פרדקסה) במניעת אירועי VTE .

החוקרים ניתחו מידע שהתקבל משני מחקרים קלינים רנדומליים של dabigatran שבאחד מהם, במחקר ה-RE-NOVATE,  הטיפול בוצע לאחר החלפת ירך מלאה (THR) ובשני, במחקר ה-RE-MODEL  הטיפול ניתן לאחר החלפת ברך מלאה (TKR).  בשניהם נעשתה השוואה לטיפול ב-enoxaparin (קלקסן) במינון של 40 מ”ג ליום הניתן ערב לפני הניתוח. המימצאים הללו הושוו לשני מחקרים (מחקר ה-RECORD1 וה-RECORD2 ) שנעשו עם rivaroxaban מול enoxaparin באותו משטר טיפולי.

על בסיס הנ”ל בוצעה השוואה עקיפה של dabigatran ו-rivaroxaban . בכדי לאפשר השוואות תוצאות של VTE סימפטומטי התבססו על תקופת המחקר המלאה, כולל הפולואו אפ. אירועי דימום כללו אירועי דמם סביב הניתוח.

נמצא שלאחר THR , ה-rivaroxaban במינון 10 מ”ג ביום הפחית באופן מובהק יותר אירועי VTE ואירועי VTE סימפטומטיים בהשוואה ל-dabigatran במינון 220 מ”ג ליום. יחס הסיכון היה 0.34 ו-0.19 בהתאמה).

גם לאחר TKR , נמצא ש-rivaroxaban הפחית באופן מובהק יותר אירועי VTE עם יחס סיכון של 0.53 . לא היה הבדל מובהק בשיעור אירועי ה-VTE הסימפטומטיים תחת שני הטיפולים.

כמו כן לא היה הבדל מובהק בשיעורי אירועי הדמם המג’וריים בין שני הטיפולים.

החוקרים מסכמים כי על בסיס ההשואה הלא ישירה של שתי התרופות,  rivaroxaban נמצאה כיעילה יותר במניעת סך אירועי VTE לאחר THR ו-TKR . החוקרים מציינים שהאנליזה התבססה על מידע שפורסם בספרות בלבד על dabigatran , בעוד שלגבי rivaroxaban היה בידיהם מידע רב יותר מתוך מאגר נתוני מחקר רנדומלי שהיה ברשותם. הם מעריכים שמחקרים השוואתיים נוספיםיהיו בעלי ערך ויוסיפו מידע אך סבורים שעד שיפורסמו מחקרים השוואתיים ישירים שהאנליזה הזו מציגה את העדות ההשוואתית הטובה ביותר.

J Med Econ. 2011 Mar 9

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן