תכנית פעילות גופנית משפרת את דפוס היציבה בנשים מבוגרות (Menopause)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Menopause עולה כי בנשים לאחר-מנופאוזה שהקפידו על תכנית אימונים במשך שנה אחת, שכללה תרגילי הליכה, אימוני משקל ומתיחות, דפוס היציבה היה טוב יותר.

אחת ממטרות מחקר Shape Up During Menopause Study הייתה לצמצם את הסיכון לנפילות. עם זאת, החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם יציבה תפקודית יותר מתורגמת לפחות נפילות עם הזמן. בשלב זה, המומחים סבורים כי בכל הנשים לאחר-מנופאוזה, ללא התוויות נגד, תתכן תועלת לתכנית אימונים דומה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע את רצף המגע, תוך ניתוח נתוני הלחץ על החלק הפלנטארי של כף הרגל. לאחר 12 חודשי פעילות גופנית, נשים בקבוצת הפעילות הגופנית נטו להתחיל את שלב הדחיקה עם החלק הרדיאלי של הקרסול. המגע בין עצמות המטה-טרזן 4 ו-5 עם הקרקע היה גדול יותר, ולאחריו חזרה למרכז כף הרגל.

מנגד, בקבוצת הביקורת נרשמה ירידה במגע עם עצמות המטה-טרזן ללא שינוי במגע עם הקרסול.

זמן המגע הכולל עם כף הרגל נותר זהה בשתי הקבוצות.

המדגם המקורי כלל 239 נשים לבנות בריאות בגילאי 41-77 שנים, ללא כאב חד בכף הרגל, דפורמציות, חבלה חדה לגפה תחתונה או ניתוחים.

118 הנשים שחולקו לקבוצת הביקורת המשיכו בפעילות השגרתית במהלך 12 חודשי המחקר; 60 השלימו את המחקר.

121 הנשים בקבוצת הפעילות הגופנית לקחו חלק באימונים בני 60 דקות, שלושה ימים בשבוע. 61 השתתפו לפחות במחצית מהמפגשים. האימונים כללו תרגילי צעדים כוריאוגרפיים, אימוני תנגודת ואימוני גמישות.

פלטפורמה שעולה ויורדת הינה גירוי מצוי לצעדים ולחץ ואיזון של כף הרגל. השימוש בפלטפורמה בגובה 15 ס”מ יצר כוח תגובתי שעודד שינויים במינראלים של העצם.

למרות הממצאים החיוביים, החוקרים מודים כי לא נערכו בדיקות להערכת היציבות ולכן דרושים מחקרים נוספים בנושא.

Menopause. Published online February 24, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן