ההשמנה כרוכה בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2, מחלה שעלולה להיות קשורה לפגיעה קוגניטיבית. חוקרים מאוניברסיטת ניו-יורק ביקשו לבדוק האם להשמנה יש השפעה על המבנה הפיזי של המוח והאם השינוי קשור לדלקתיות הכרונית המלווה את ההשמנה.
החוקרים השתמשו בבדיקת הדמיה MRI כדי להשוות את מבנה המוח של 44 מתנדבים שמנים ו- 19 מתנדבים רזים. הם גם בדקו את רמת הדלקתיות בגופם של המתנדבים באמצעות בדיקה לרמות הפיברינוגן כמדד לדלקתיות.
הבדיקות הראו כי רמת הפיברינוגן הייתה גבוהה יותר בקרב המתנדבים השמנים.
במקביל, ההדמיות הראו כי קיימים הבדלים בין המתנדבים הרזים והשמנים בשני אזורים במוח הקשורים בהתנהגויות אכילה. בקרב המתנדבים השמנים היו יותר מים באזור האמיגדלה, אזור במוח המעורב בהתנהגויות אכילה. בנוסף, נמצא כי איזור הקורטקס האורביטופרונטלי ( orbitofrontal cortices ) אזור החשוב לשליטה על דחפים המעורב גם הוא בהתנהגויות אכילה, היה קטן יותר אצל השמנים.
בנוסף, נמצא קשר בין ההבדלים במוח לרמת הדלקתיות.
החוקרים מניחים כי הדלקתיות המלווה את ההשמנה עלולה לפגוע בפעילות המוח, לגרום לאכילת יתר ולהחריף את מצב ההשמנה.
ממצאים אלה מתווספים לתוצאות מחקר קודם שהראו שאכילת יתר יכולה להשפיע על המרקם העצבי, להביא לפגיעה בתגובתיות של קולטני העונג, וכך לגרום להגברת הסיכון שהאדם יאכל אפילו יותר בהמשך, כדי לפצות על ההפחתה בתחושת העונג ממזון.
Brain Res. 2010, Dec 10. Epub ahead of print
http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=4208&pt=67
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!