נוסחה חדשה עשויה לסייע לרצי מרתון בתכנון צריכת הפחמימות לקראת תחרות (מתוך PLoS Computational Biology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

בקרב רצי מרתון, ידוע כי אימון של חודשים לקראת תחרות חשובה עלול לעיתים להסתיים בקשיים לקראת סיומה באם מנוצלים מאגרי הפחמימות מהר מדי, תופעה אותה הם מכנים ‘לפגוע בקיר’ (Hitting the wall). כעת, במחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון PLoS Computational Biology מתאר רץ מרתונים וסטודנט ל-M.D.-Ph.D. באוניברסיטות הרווארד ו-MIT נוסחה חדשה אשר עשויה לסייע לרצי מרתון לחשב בצורה מדויקת יותר כמה קלוריות ממקור פחמימתי עליהם לצרוך על מנת להצליח בריצת מרתון באורך כ-42 ק”מ.

החוקרים מסבירים כי כ-40% מרצי מרתון חווים את התופעה המתוארת, וכי פירוש הדבר כי שרפו את כל מאגרי הפחמימות בכבד ובשרירי הגפיים התחתונות, דבר המאלצם להאט באופן דרמטי כאשר הגוף מתחיל לשרוף שומן.

על אף שרבים סבורים כי תופעה זו הינה חלק בלתי נפרד מריצת מרתונים, מתאר החוקר הראשי כי פיתח סדרת נוסחאות, המצריכה מהפרט לדעת שלושה משתנים בלבד- את משקל גופו, את זמן היעד אותו מתכננים לריצה ואת יכולת צריכת החמצן המירבית שלו, כמדד לכושרו האירובי. הוא מוסיף כי יכולת אירובית, או VO2max, הינו מדד לכמות החמצן אותו מסוגל הגוף להעביר לשרירים ולצרוך במהלך פעילות אירובית.

לדברי החוקר, מדידת ה-VO2max בצורה מדויקת מצריכה מבחן מאמץ על גבי הליכון במאמץ מירבי, אולם דרך נוספת ועקיפה להערכת היכולת האירובית הינה לחלק את הדופק המקסימלי בדופק במנוחה, ולהכפיל את המנה ב-15. על מנת לדעת מהו הדופק המקסימלי, הוא מסביר, יש להחסיר את הגיל מ-220 פעימות לדקה.

התוצאה של חישוב זה, מבהיר החוקר, הינה מספר אשר מעיד עבור רץ המרתון כמה קלוריות עודפות ממקור פחמימתי יהיה עליו לצרוך לקראת תחרות.

בנוסף, מציין החוקר הראשי כי רצי מרתון רבים מוסיפים למאגרי הפחמימות שלהם גם באמצעות ג’לים ומשקאות ספורטיביים תוך כדי ריצה, אולם לטענתו יש ביכולתם לשאת עמם ‘דלק’ רב יותר בכבד ובשרירי הרגליים, באם ידעו את הכמות הנכונה. עד כה, נאלצו הרצים לנחש כמות זו, הוא מוסיף, בעוד שהמחשבון החדש יסייע במציאת ערך זה בקלות.

החוקר הראשי פיתח בנוסף מחשבון מקוון באמצעותו יכולים רצי המרתון להעריך את קצב הכושר האירובי שלהם ואת יעדי הריצה.

PLoS Computational Biol 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן