מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-27 באפריל 2010 ב- Circulation: Heart Failure, עולה כי נמצא קשר בין שימוש ארוך טווח בסטרואידים אנאבוליים ובין סיכון מוגבר להפרעה בתפקוד הלב.
החוקרים כותבים כי ב-80% מנוטלי הסטרואידים נצפתה ירידה קלה בתפקוד הסיסטולי, כאשר במרבית המקרים מקטע הפליטה היה סביב 50%, אם כי בחלק מהמשתתפים נצפו ערכים נמוכים יותר, עד ל-40%. כמו כן, בקרב נוטלי הסטרואידים נצפתה ירידה משמעותית בתפקוד הדיאסטולי, ממצא שדווח כבר בעבודות קודמות. החוקרים מציינים כי הפגיעה בתפקוד הסיסטולי תחת שימוש בסטרואידים היא ממצא חדש, ומסבירים כי פגיעה בתפקוד הדיאסטולי מופיעה לעיתים קרובות עוד לפני הפגיעה הסיסטולית, ועל ייתכן שממצאי המחקר הם תוצאה של שימוש ארוך טווח בסטרואידים אנאבוליים.
החוקרים מדווחים כי למעלה ממיליון אמריקאים עושים שימוש לרעה בסטרואידים אנדרוגנים אנאבוליים על מנת להגדיל את מסת השריר לצמצם את אחוזי השומן בגוף. בעבר עלה חשש כי נטילת סטרואידים אנאבוליים במינונים גבוהים עלולים לגרום להפרעות קרדיווסקולאריות, ואכן, בעבודות קודמות נמצא קשר בין שימוש בסטרואידים אנאבוליים ובין הפרעה בתפקוד הדיאסטולי ופגיעה סוב-קלינית בתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל, וכן דווחו מקרים של מוות לבבי בקרב משתמשי הסטרואידים.
במחקר הנוכחי השוו החוקרים מדדים לבביים בין מרימי משקולות שדיווחו על נטילת ארוכת טווח של סטרואידים אנאבוליים, ובין מרימי משקולות ששללו נטילת סטרואידים אנאבוליים. גיוס המשתתפים נעשה באמצעות פרסומים בחדרי כושר המזמינים את המשתתפים לעבור הערכה פסיכולוגית ורפואית, ועד להצטרפות למחקר לא נמסר למשתתפים כי המחקר שם דגש על נטילת סטרואידים אנאבוליים.
עם סיום הגיוס כלל המחקר 12 משתתפים שדיווחו על שימוש בסטרואידים אנאבוליים ו-7 משתתפים מותאמים לפי גיל ששללו נטילת סטרואידים. המשתתפים נשאלו על שימוש בסטרואידים אנאבוליים, כולל שימוש בתרופות ספציפיות, מינונים, ומשך השימוש. כמו כן נשאלו המשתתפים על שימוש באלכוהול או חומרים אסורים, ועל נטילת תרופות משפרות ביצועים. משתתפי המחקר עברו בדיקת אקו-לב על מנת להעריך את מקטע הפליטה של חדר שמאל, נוכחות סימנים לעומס על חדר שמאל, וכן להערכת התפקוד הדיאסטולי.
החוקרים מדווחים כי מרימי המשקולות ב-2 הקבוצות היו בגיל דומה, עם משך דומה של עיסוק בהרמת משקולות ועוצמת אימונים דומה. מתוצאות המחקר עולה כי במשתתפים ב-2 הקבוצות נצפו מדדי מבנה חדר שמאל דומים. עם זאת, בקבוצת הסטרואידים אנאבוליים נמצא מקטע פליטה של חדר שמאל נמוך יותר ועומס רב יותר על חדר שמאל, בהשוואה למרימי המשקולות שלא נטלו סטרואידים. לדברי החוקרים, ב-10 מ-12 המשתתפים שנטלו סטרואידים נצפה מקטע פליטה מתחת לטווח התקין (< 55%) ובמרביתם נמצאה ירידה בתפקוד הדיאסטולי, כפי שהתבטא בערך early peak tissue velocity (E) נמוך יותר, וביחס late diastolic transmitral blood-flow velocity (A) ל-E (A/E) נמוך יותר. התוצאות מוצגות בטבלה הבאה:
המדד הלבבי | משתמשים בסטרואידים אנאבוליים (%) | ללא שימוש בסטרואידים אנאבוליים (%) | p |
מקטע הפליטה של חדר שמאל (%) | 50.6 | 59.1 | 0.003 |
Longitudinal strain (%) | 16.9 | 21.0 | 0.004 |
Radial strain (%) | 38.3 | 50.1 | 0.02 |
E’ velocity, cm/s | 7.4 | 9.9 | 0.005 |
יחס E/A | 0.93 | 1.80 | 0.003 |
לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי זהו המחקר הראשון שהדגים קשר בין שימוש ארוך טווח בסטרואידים אנאבוליים ובין ירידה משמעותית קלינית במקטע הפליטה של חדר שמאל. הם מציינים כי הירידה בתפקוד הסיסטולי הלבבי של חדר שמאל שנצפתה בקרב נוטלי הסטרואידים האנאבוליים, נקשרה בעבר לסיכון מוגבר לאי ספיקת לב ומוות לבבי פתאומי באוכלוסיות אחרות, ומסכמים כי דרושים מחקרים נוספים על מנת לאשר את הממצאים ולהעריך את מידת הסיכון הלבבי הכרוך בשימוש בסטרואידים אנאבוליים.
החוקרים מוסיפים כי המחקר כלל משתתפים שנטלו סטרואידים אנאבוליים לזמן ארוך יותר מזה שנבדק בעבודות קודמות. לדבריהם, מכיוון שמדובר בשימוש אסור קיים קושי לערוך מחקרים מסוג זה, והנתונים מתבססים על דיווח עצמי של המשתתפים. עם זאת, היות ומרבית האנשים יעדיפו להכחיש שימוש בסטרואידים אנאבוליים, סביר שנעשתה תת-הערכה ולא הערכת יתר של הקשר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!