ממחקר עוקבה של חולים עם אוסטוארתריטיס, עולה כי תכנית טיפול-עצמי מפחיתה את תחושות החרדה, אך אינה משפיעה על מדדי הכאב והתפקוד הגופני.
לדברי החוקרים, אוסטוארתריטיס היא מחלה כרונית שכיחה, הקשורה בגיל מתקדם, ומהווה בעיה כלל עולמית מסיבות רפואיות, פסיכוסוציאליות וכלכליות. החוקרים שיערו כי עבור חולי אוסטוארתריטיס ברפואה ראשונית, השתתפות בתכנית לטיפול עצמי בדלקת המפרקים, וחוברות הדרכה, עשויים להביא לשיפור בתפקוד הכללי, בהשוואה לחולים המקבלים עלוני מידע בלבד.
החוקרים אספו 812 חולים בגיל 50 ומעלה, מ-74 מרכזים רפואיים בבריטניה, שאובחנו עם אוסטוארתריטיס של הירך, הברך, או שניהם, וסבלו מכאב, מוגבלות, או משני הדברים. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות וקבוצת ביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות השתתפו ב-6 מפגשים לטיפול עצמי בארתריטיס, וקיבלו חוברות הדרכה, בעוד שהמשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו חוברות הדרכה בלבד. המדד העיקרי שנבחן במחקר היה איכות החיים, שהוערכה על-סמך סקר בריאות קצר (SF-36). מדדים משניים כללו מדדים גופניים ופסיכוסוצאליים אחרים, שנבדקו לאחר 4 ו-12 חודשים.
שיעור התגובה עמד על 80% לאחר 4 חודשים ו-76% לאחר 12 חודשים. לאחר 12 חודשים, זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בנושא מדדי החרדה והדיכאון (הבדל ממוצע של 0.62-, 95% CI = -1.08 – -0.16), תחושת התועלת העצמית מבחינת הטיפול בכאב (0.98, 95% CI = 0.07-1.89), ותועלת עצמית מבחינת היבטים אחרים של הטיפול (1.58, 95% CI = 0.25-2.9). לא נרשמו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות מבחנית מספר הביקורים אצל הרופא לאחר 12 חודשים.
התכנית לטיפול עצמי בדלקת מפרקים הפחיתה את תחושות החרדה ושיפרה את תחושות החולים באשר לתועלת העצמית שלהם בטיפול בתסמינים. אולם, לתכנית לא היתה השפעה משמעותית על מדדי הכאב, תפקוד גופני, או מגע עם הרופא המטפל.
מגבלות המחקר כללו בין היתר חוסר יכולת לעמוד ביעד המטרה הראשוני, שכלל גיוס של 1000 משתתפים, התבססות על אבחנה של רופא כללי ולא על קריטריוני הערכה פורמליים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר מוסיף הרבה לידע הקיים בספרות, בנושא תכנית לטיפול עצמי בארתריטיס, מאחר שמדובר במחקר גדול, אקראי ומבוקר, שכלל חולי אוסטוארתריטיס שגויסו ממסגרות רפואה ראשונית, והתבססו על מדדים תקפים. החוקרים מאמינים כי שיטות אלו יסייעו בחולים כרוניים, אך עדיין לא ידוע מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, ואין די עדויות שיאפשרו להצדיק מדיניות של גיוס פעיל של חולים ממסגרות רפואה ראשונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!