עייפות של שרירי הגב במהלך אימון מתיחות מקוטע בשכיבה על הבטן (Scan J Med Sci Spo)

מחקר שפורסם לאחרונה מעריך את רמת הפעלת השרירים ואת רמת עייפות השרירים בגב התחתון במהלך ביצוע אימון מתיחות מקוטע בשכיבה על הבטן (PBE).

במחקר השתתפו 41 סטודנטים בריאים (24 גברים ו-17 נשים) ששכבו שרועים עם פניהם מטה על ספסל כשרגליהם מקובעות וביצעו שני כיווצים רצוניים מקסימליים (MVC) ב-extension, מספר מקסימלי של 100 חזרות באימון PBE מקוטע, ולאחר מכן MVC נוסף ב-extension. בנוסף, חזרו 12 נבדקים (11 גברים ואשה אחת) על אימון ה-PBE עם תוספת משקל של 45N על גבם. 

אימון ה-PBE הורכב ממשימה שחולקה לארבעה מקטעים בני שניה אחת, במהלך שכיבה על הבטן על ספסל (בהטיה של 10° מתחת לקו אופקי): א. הרמת הגוף לעמדה אופקית; ב. החזקת הגוף במצב סטטי (10° מעל הקו האופקי); ג. חזרה למצב המקורי; ד. מנוחה על הספסל.

מדידה אלקטרו-מיוגרפית (EMG) שימשה לבדיקת רמת פעילות השרירים: erector spinae, ES, gluteus maximus, GM, ו-hamstrings, HA, ביחס לערך ה-EMG הרצוני המקסימלי (MVE).

רוב הנבדקים (34 מתוך 41) השלימו את 100 החזרות ללא עייפות שרירים מוגזמת על-פי ערכי ה_MVC שלאחר האימון. אימון ה-PBE המקוטע הגביר את העייפות בשרירים המותחים של המתן ושל הירך מכמה בחינות: א. ירידה בערך ה-MVC; ב. עליה ברמת האקטיבציה של השריר; ג. ירידה בתדר הממוצע (MF).

לא נמצא הבדל בין המינים באף אחת ממדידות ה-EMG. רמת הפעלה של השרירים המותחים בירך (GM ו-HA) נמצאה קשורה לכישלון בביצוע המשימה (מספר חזרות קטן מ-100) בחלק מהנבדקים ולהוספת משקל של 45N היתה השפעה רבה יותר על שריר ה-HA מאשר על שריר ה-ES.

החוקרים מסיקים כי למרות שאימון ה-PBE כפי שבוצע במחקר הנוכחי (עם מרווחי מנוחה) איננו מאמץ בנבדקים הבריאים, הוא מהווה אימון מתאים למדידה הקיבולת האירובית של שריר הגב ולאימונם. אולם, הם מציינים, כי בכדי לאמן ספציפית את שרירי הגב יש להתאים את האימון למניעת כישלון במשימה בשל עייפות של השרירים המותחים בירך.

Scan J Med Sci Spo: 14: 4; 221 

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן