תמותה גבוהה יותר בחולים המנותחים באיחור לקיבוע שבר צוואר ירך.

1 מכל 1000 בני אדם יסבול משבר של צוואר הירך במהלך חייו, והתמותה עקב שברים אילו במהלך השנה הראשונה לאחר השבר נעה בין 12%-41%. העבודות עד כה הראו בחלק מהמקרים תמותה גבוהה יותר בחולים המנותחים מוקדם ובחלק מהמקרים תמותה גבוהה יותר בחולים המנותחים מאוחר.

בהתבסס על העיקרון לפיו החולה הוא במצב הטוב ביותר בהגיעו לבית החולים, מנתחים עורכי המחקר את חוליהם מוקדם ככל האפשר. הם השוו את התוצאות בקבוצה של חולים שנותחה תוך 6 שעות מאשפוזם וקבוצה שנותחה לאחר יותר מ-6 שעות.

שיטות

193 חולים אושפזו עקב שבר בחלק המקורב של הירך. 11 חולים הוצאו מהמחקר מסיבות של טיפול שמרני, שאת, דחיית ניתוח מסיבה תרופתית וקושי בקביעת שעת השבר המדויקת. מתוך 182 החולים שנותרו נותחו 79 תוך 6 שעות מהשבר ואילו 103 חולים נותחו לאחר יותר מ-6 שעות. איש מהמנתחים לא היה מודע לקיום המחקר, והחוקרים לא יכלו להשפיע על המהלך הטרום ניתוחי של החולים.

איחור של יותר מ-24 שעות נמצא ב-23 חולים, לרוב עקב העברה מבית חולים אחר, אך גם עקב חוסר זמינות של חדרי ניתוח והיסוס של החולה.

במהלך המחקר נרשמו טיב השבר, מצב החולה לפי חלוקת האגודה האמריקאית להרדמה (ASA) ניסיון צוות המנתחים והמרדימים, השימוש באנטיביוטיקה ובטיפול נוגד קרישה והמהלך הבתר ניתוחי. לאחר 6 חודשים רואיינו החולים או משפחותיהם טלפונית לגבי כאבים, עצמאות, תנועתיות, אשפוז חוזר ותמותה.

תוצאות

בקבוצה הראשונה הזמן הממוצע בין השבר לחתך בעור היה כ-4 שעות. בקבוצה השניה משך ההמתנה בין השבר לחתך בעור היה ב-42 שעות. ההבדל היחידי במידע הטרום ניתוחי היה שכיחות גבוהה יותר של חולי סכרת בקבוצה 1.

נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בין התמותה בקבוצה 1 (10%) ובין התמותה בקבוצה 2 (22%). נמצא גם הבדל משמעותי בין תת הקבוצות בקבוצה 2, וככל שמשך ההמתנה היה גבוה יותר, עלתה התמותה.

בקבוצה 1 היו 13% סיבוכים ניתנים לטיפול, ובקבוצה 2 9%. בקבוצה 1 היו 3 מקרים של ניתוח חוזר עקב סיבוכים מידיים ובקבוצה 2 היו 4 מקרים. גם התמותה בעת אשפוזים חוזרים וניתוחים עקב סיבוכים מאוחרים היתה גבוהה יותר בקבוצה 2.

לא נמצאו הבדלים אחרים בין שתי הקבוצות.

דיון

זמן ההמתנה לניתוחי שברי צוואר ירך היא בעיה קשה בעולם כולו ובישראל. מחקרים קודמים סבלו מהגדרה לא ברורה של מה גבול הזמן בין ניתוח מוקדם ומאוחר, וכמו כן היו הבדלים בתוצאה הסופית שנמדדה. חלק גדול מהמחקרים הראו תחלואה ותמותה מוגברת לאחר עיכוב והמתנה לניתוח, כולל מחקר אחד מישראל. רוב המחקרים הראו כי ייצוב החולה במנשך זמן רב לא תרם לבריאותו, וכי המתנה ממושכת לניותוח הביאה לעלייה במספר הסיבוכים, בעיקר סיבוכים זיהומיים. גם כאשר יש עליה בתחלואה בלבד, מדובר בעלייה בעלויות של הטיפול בחולה.

ברוב המחקרים לא נבדק משך הזמן מהפגיעה לניתוח, ויש לקחת בחשבון כי מידע זה לא תמיד מדויק. הגבול שנבחר כאן, של 6 שעות, גם אינו אפשרי ברוב בתי החולים עקב העומס. התמותה הגבוהה ביותר, נמצאה לאחר יותר מ-36 שעות, ויעד זה הוא סביר בהחלט.

שברי צוואר ירך מביאים לתמותה משמעותית גם בתנאים הטובים ביותר. עם זאת ניתן וצריך להוריד את התמותה, וניתוח מוקדם ככל האפשר יכול לעזור בהשגת יעד זה.

Dorotka R et al. The influence of immediate surgical treatment of proximal femoral fractures on mortality and quality of life. Journal of Bone & Joint Surgery, 85-B:1107-13; 2003.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן