תוצאות הטיפול במישתל דיסק מתני לאחר מעקב של 48 חודשים.

Caspi I, Levinkopf M, Nerubay J. Results of lumbar disc prosthesis after a follow-up period of 48 months. IMAJ, 5:9-11; 2003.

המאמר סוקר את ניסיונה של קבוצה ישראלית (המערך האורתופדי, המרכז הרפואי שיבא) בטיפול ב-20 חולים באמצעות מישתל מלאכותי לדיסק מתני.

ניוון הדיסק המתני הוא סיבה ידועה לכאבים בגב התחתון והטיפול המקובל בתסמונת זו היה קיבוע האזור הפגוע בעמוד השדרה. הניתוח היה מביא בהמשך לעומסים גבוהים יותר ולהאצת התהליך הניווני בסגמנטים סמוכים של עמוד השדרה. Fenstrom היה הראשון שפיתח מישתל דיסק, אולם המודל שלו נכשל. המישתל הנפוץ ביותר היום, והיה גם בשימוש במחקר זה הוא מישתל Link® Charité SB III . החוקרים סוקרים את התוצאות ומציגים במקביל את הבעייתיות בניתוח.

הניתוח מיועד לחולים עם כאבים כרוניים בגב התחתון על רקע דיסק ניווני שגילם עד 55 שנים מסיבות של איכות עצם ומצב המפרקים האחוריים של עמוד השדרה.

שיטות וחולים

23 מישתלים הושתלו ב-20 חולים, 11 גברים ו-9 נשים, בגילאי 50-24. המעקב היה 48 חודשים, וב-3 חולים הושתלו שני מישתלים. לכל המנותחים היו תלונות של כאבים בגב תחתון עם או ללא תסמונת שורשית במשך 5 שנים לפחות. כל החולים עברו בדיקת תהודה מגנטית שהדגימה היטב את הדיסק החולה והדגימה גם צלקות במקרה של Failed back syndrome לאחר ניתוחים קודמים.

המישתל שהיה בשימוש היה מורכב משתי לוחיות קובלט-כרום ומרכיב פוליאתילן ביניהן שאיפשר תזוזה של 10 מעלות בסגמנט המוחלף.

הניתוח מתבצע בגישה קדמית רטרופריטונאלית. הכלים הגדולים והשרשרת הסימפטטית מוסטים, והדיסק נכרת. לאחר ניתוק הליגמנט השדרתי הקדמי מוכנס המישתל הגדול ביותר האפשרי, כשברוב המקרים השתמשו המנתחים במישתל 9.5 מ”מ. יום לאחר הניתוח החלו החולים ללכת ולשבת.

תוצאות הניתוח הוערכו באמצעות שאלון Oswestry וגרף כאב אנלוגי.

תוצאות

מתוך עשרים המנותחים דורגה התוצאה כמצוינת ב-11, טובה ב-4, בינונית ב-3 ורעה בארבעה חולים. חולה אחד עבר קיבוע של עמוד השדרה וחולה נוסף ממתין לניתוח. ארבעה חולים אינם כשירים לעבודה, חולה אחד חזר לעבודה גופנית והשאר לעבודה קלה.

בשני חולים היתה תזוזה של המישתל שחייבה ניתוח חוזר. בחולה אחד הסיבה לתזוזה היתה קרע בליגמנט האורכי האחורי ובשני שבר ב-end plate של החוליה. בחולה אחד נגרם קרע בשופכן במהלך הניתוח ובחולה אחר פקקת של העורק האיליאקי שטופלו ניתוחית. בשני חולים הופיעה הסתיידות של הליגמנט האורכי הקדמי שהגיבה לפיסיותרפיה אינטנסיבית.

דיון

הטיפול המקובל עד עתה במחלת דיסק ניוונית היה קיבוע של עמוד השדרה, ניתוח שהיה כרוך בקינמטיקה פתולוגית של עמוד השדרה, בתחלואה לאזור תורם שתל העצם, אי איחוי ועלויות גבוהות. הניתוח שבוצע בחולים בסדרה זו מאפשר החלפת הדיסק החולה במישתל מתפקד. ההתוויה העיקרית לניתוח היא דיסק ניווני וכאבים לאחר כריתת דיסק. אי יציבות עמוד שדרה, מפרקי פסצט אחוריים חולים ומחלת עצם מטבולית מהוות התוויות נגד לניתוח. ב-80% מהמנותחים הושגה תוצאה טובה יותר מאשר בקיבוע עמוד שדרה . המנתחים מעריכים כי הסיבוכים היו עקב עקומת למידה האופיינית לכל ניתוח חדש.

במקרה של כשלון הניתוח ניתן לבצע קיבוע אחורי של עמוד השדרה ללא צורך בהוצאת המישתל. המחברים מציינים כי רוב מקרי הכישלון נובעים מבחירה לקויה של המנותחים. לדעתם מישתלי דיסק מתני ובהמשך גם צווארי הם הטכנולוגיה של העתיד.