ניתוחי קיבוע של ע”ש היוו ומהווים מוקד לוויכוחים מאז הפכו לחלק מהטיפולים בכאבי גב. וויכוחים כאלה צפויים להתעצם מרגע שיפורסם מאמר הנוגע בדבר ובעיתון בעל תפוצה רבה. מאמר כזה בשם “A Knife in the Back”פורסם לאחרונה בעיתון רב התפוצה The New Yorker ובו מופנית אצבע מאשימה כלפי ניתוחי קיבוע של עמוד השדרה בהיעדר בסיס מדעי לתוצאות ובטענה כי במרבית החולים אינם מביאים להקלה. הכתב ג’רום גרופמן טוען כי מנתחי גב רבים אינם מפרטים לחולה את הסיכונים /יתרונות של ניתוחי קיבוע ויתרה מזאת אף נמנעים מהערכה מדעית של התוצאות. גרופמן טוען כי כל צעד בנתיב המוליך לניתוח קיבוע נתון לוויכוח ומביא דוגמה של חולה אשר עברה ניתוח כזה והיתה משוכנעת כי הניתוח הכרחי בעוד שהערכתה הטרום ניתוחית היתה מאד בלתי משכנעת לטענתו.
מספר טענות /האשמות מועלות במאמר:
1. ב- % 85 מהמקרים אין למומחה הגב שמץ של מושג מהו מקור הכאבים
2. מגוון הטיפולים בבעיות עמוד שדרה הינו עולם של תחרות בין זכיונות ואי הסכמות.
3. התמיכה האמפירית בניתוחי קיבוע הינה חלשה.
4. התחום הכספי הינו בעל חשיבות בקביעת האבחנה ודרך הטיפול.
5. עודף מומחים וטכניקות ניתוחיות מעלה את אחוז הניתוחים המבוצעים.
6. קיים קשר בלתי כתוב בין עורכי דין ומומחים בתחום מחלות ע”ש המקדם ניתוחים בלתי נחוצים בקרב אוכלוסיות של נפגעי תאונות עבודה .
7. קיימים מחקרים בלתי מבוססים של יצרני משתלים המקדמים מכירת מוצריהם.
אלו האשמות חמורות ביותר כלפי המגזר העוסק בתחום מחלות עמוד השדרה ומעלות מספר תמיהות /שאלות:
1. אם הניתוחים כה בלתי יעילים ונתונים לוויכוח מתמיד היכן המחאה של הקהילה הרפואית בכללותה.
2. מדוע מפנים בארה”ב כל שנה 200,000 חולים לניתוחי קיבוע.
3. היכן קול הצעקה של חברות הביטוח המשלמות כל שנה עד 60,000 דולר לניתוח.
4. מדוע אין מחליטים כנגד ניתוחים אלו בפגישות של האיגודים השונים העוסקים בתחום .
מאמרו של גרופמן אמנם מלבה את האווירה אך אינו שופך אור על הנושא שכן מביא הוא דוגמאות נגד ניתוחי קיבוע אך לא את העובדות הקיימות ומצביעות בעד ניתוח כזה. בשנתיים האחרונות פורסמו שני מאמרים המביאים נתונים מדעיים על ניתוחי קיבוע ומשווים ניתוח זה לטיפול שמרני במקרים של דיסקה ניוונית וספונדילוליסטזיס, ובשניהם נמצא יתרון לטיפול הניתוחי [1.Fritzell2000 2.Moeller2000]. גרופמן אמנם מצטט את אחד המאמרים [Fritzell]אך מכל המאמר מדגיש נתון אחד בלבד והוא כי רק % 15 מהחולים המנותחים היו בעלי תוצאה מצוינת,לקורא העממי זה נשמע רע אך בקריאת המאמר כולו מתברר כי ל-% 30 נוספים היתה תוצאה אחר ניתוחית טובה וכי % 75 היו עוברים את הניתוח שנית. אמנם המאמר אינו מספק תוצאה טובה בצורה בולטת המצדיקה ניתוח קיבוע אך מצידו של גרופמן היה לספק את כל הנתונים.
מאמרו של גרופמן הינו דוגמה לעיתונאות בלתי מאוזנת המבוססת על עובדות חלקיות ובעיקר על אנקדוטות, ראיונות עם חלק מהחולים בלבד, ובעיקר על נסיונו האישי הבלתי מוצלח בניתוח קיבוע של עמוד השדרה.
הביקורת כלפי ניתוחי קיבוע במאמרו של גרופמן לא נבעה יש מאין שכן כמעט בכל כינוס מדעי יש וויכוח באשר לעתיד הקיבוע של ע”ש ויש המנבאים כי בעתיד יפנה הקיבוע את מקומו דווקא לטיפולים המשמרים תנועה.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מאמרים
סל התרופות כמו אקמול לחולה סרטן/ מאמר אורח מאת ד”ר אודי פרישמן
מדי שנה רועשת וגועשת התקשורת סביב סל התרופות, מה ייכנס
הטכנולוגיה שנועדה לשיפור הבריאות עלולה להגדיל את הפערים בבריאות/ מאמר אורח מאת שמוליק בן יעקב יו”ר האגודה לזכויות החולה
לקדמה הטכנולוגית השלכות מרחיקות לכת על הבריאות שלנו. אך כידוע,
האם אימוץ מהיר של תרופות ביוסימילאריות עשוי להשיג חיסכון של כ-600 מיל’ ¤ בשנה בעלות הטיפול התרופתי בישראל ? /מאמר אורח מאת ד”ר רוני גל
(*) המחבר הוא אנליסט פארמה בכיר בברנשטיין השקעות, ניו יורק
מערכת הבריאות איבדה את דרכה, אך בשווייץ האשפוז נעשה יותר נוח/ מאמריהם של פרופ’ בן דויד וד”ר זאב פלדמן ב”הארץ”
במאמר מתייחס ד”ר זאב פלדמן , מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים
רפואת העתיד: מותאמת אישית בסביבה הביתית/מאמרה של ד”ר מיכל הרן ב”הארץ”
במאמר שמפרסמת היום ב”הארץ” ד”ר מיכל הרן, רופאה בכירה במכון
החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי/כתבתה של רוני לינדר גנץ בדהמרקר
בכתבה מרתקת מתארת כתבת הבריאות של דהמרקר את ההתמודדות המשפחתית



תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!