הכנס השנתי של ה-ACSM (הקולג’ האמריקאי לרפואת ספורט) התקיים השנה בסנט-לואיס, מיזורי. כבכל שנה השתתפו בכנס למעלה מ-5,000 רופאים, פיזיולוגים, תזונאים, פיסיותרפיסטים ובעלי מקצוע פרה-רפואיים אחרים מרחבי העולם. השנה שולב בכנס זה גם הכנס הרפואי של הועד האולימפי הבין-לאומי שנדחה מספטמבר 2001. הכנס, שנמשך 4 ימים, כלל קרוב ל-2000 הרצאות, סימפוזיונים וסדנאות, הצגות קצרות, פוסטרים, פגישות של קבוצות ענין ודיונים בהרכבים שונים.

 למעט הרצאות מליאה מרכזיות מידי בוקר, התקיימו במהלך היום, במקביל, למעלה מ-25 ארועים שונים,דבר שמאוד הקשה על הבחירה לאן ללכת. את ההרצאה ההסטורית המסורתית לזכר DILL B..D נתן הפיזיולוג הידוע DAVID COSTILL בנושא “ריצה למרחקים ארוכים 100 שנים על המסילה הנעה”.

 תוך סקירה מרתקת של התפתחות המחקר בפיסיולוגיה של המאמץ ברצי מרחקים ארוכים, מאז בניית המסילה הנעה הראשונה ב-1901, חלף קוסטיל על פני ארועים מרכזיים כגון המרתונים של בוסטון החל מתחילת המאה, הקמת המעבדה הראשונה לחקר הריצה בהארוורד, הפרסומים המדעיים של אסטרנד, ווילמור, סלטין ואחרים והאצנים המפורסמים (סבסטיאן קו, אמיל זטופק, קיפ קינו וכו’).

 החוט המקשר של ההרצאה היה הנסיון להבין מהם הגורמים המנבאים את הנצחון בריצות ארוכות. כך סקר קוסטיל את צריכת החמצן המירבית (הגבוהה ביותר שנמדדה באצן היתה 85.3 מ”ל/ק”ג/דקה של רון קלרק).

יעילות הריצה, היכולת לרוץ באחוז גבוה מהצח”מ, הרכב סיבי השריר, גורמים סביבתיים ותזונתיים ויכולת האמון. שקופית הסיום היתה ציטוט של הפסיכולוג ביל מורגן שאמר בזמנו לקוסטיל The trouble with you, physiologists, is that you forget that the distance rinner has a head…””.

 פרופ’ Ann Loucks, מהחוקרות הבכירות בעולם בתחום התגובה ההורמונלית למאמץ בנשים, נתנה הרצאת מליאה בנשא השפעת המאמץ הגופני על מערכת הרביה בנשים. בהרצאתה סקרה דר’ לוקס את התצפיות והמחקרים בתחום זה, כולל מודלים של השריית אל-וסת בקופים, תוך מעקב אחר השינויים ההורמונליים.

 בסדרת מחקרים אלגנטיים ביותר הוכיחה אן לוקס כי הדיכוי של הציר ההיפותלמי-שחלתי נובע מזמינות אנרגתית ירודה ולא מהמאמץ פר-סה ובכך למעשה הוכיחה אן את התאוריה בת התריסר שנים של “מורתי” מניו-יורק, דר’ מישל וורן, כי הסיבה להפרעות במחזור הוסת ברקדניות ובספורטאיות היא מאזן אנרגיה שלילי ולא הפעילות האינטנסיבית.

 בהרצאת מליאה אחרת סקר הקרדיולוג דר’ סקוט פאוור מאוניברסיטת פלורידה את המנגנונים השונים דרכם משרה הפעילות הגופנית הגנה על הלב במצבי הפרעה בזרימת הדם (“Exercise induced cardioprotection”).

דר’ פאוור התרכז בעיקר בשני מנגנונים אותם הוא חוקר במעבדתו באמצעות מודל חולדות של אסכמיה- רפרפוזיה:

 1. מנגנון ה-Heat Shock Proteins קבוצת חלבונים הנוצרת כתוצאה מפ”ג בחום ומגינה על שריר הלב במקרה אוטם.

 2. נוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) אנדוגנים ובעיקר המנגנן סופר אוקסיד, הנוצר אך ורק בפעילות גופנית עצימה ומשמש כבופר בתהליכי החמצון הגורמים לנזק עצום לתאי שריר הלב.

 מטבע תחומי התענינותי האישית השתתפתי בהרצאות רבות ודיונים בנושא הטריאדה של הספורטאית, בפעילות גופנית בהריון, גלולות ויכולת ביצוע וכדומה. כמו כן, שמעתי כמה הרצאות בנושא שיטות מדידת הרכב עצם, השפעה של פ”ג על העצם ומדדי שחלוף עצם, תחום בו המרכז מבצע מחקרים רבים בשנים האחרונות. סימפוזיון אחרון שאציין כאן היה לגבי השימוש באפדרין (עם ובלי השילוב “המנצח” עם קפאין ואספירין) הן לגבי ירידה במשקל והן לשיפור יכולת הביצוע.

לדעת המרצה שהציג את הקשר בין לקיחת אפדרין והרזיה הסיכונים בלקיחת אפדרין גבוהים (פסיכוזות, עצבנות ואף מוות פתאומי) מהתועלת (ירידה קלה ביותר במשקל שכנראה מתבטלת עם הפסקת השימוש בתרופה).

 מנגנון פעולת האפדרין הינו בעיקר מהיותו חומר אנורקטי מדכא תיאבון, ולא כתוצאה מהעלאת יצור חום הגוף תרמו גנזה.

 מצד שני, הציג ידידנו Ira Jacob את השיפור המשמעותי ביכולת הביצוע אצל אלו הלוקחים את הקומבינציה אפדרין-קפאין (מחקרים אותם הוא ביצע לטובת משרד ההגנה הקנדי).

 מיותר לציין ששילוב זה אסור על ספורטאים.

במקביל לכנס התקיימה תערוכה גדולה של מוצרים הקשורים לרפואה ולמחקר בספורט, בה הופיעה לראשונה חברה ישראלית “עולם הספורט”, המייצרת מכשירי כושר המותאמים לקשישים ולנכים.

בברכה

 דר’ נעמה קונסטנטיני

מנהלת המרכז לרפואת ספורט ולמחקר מכון וינגייט