בפרק זה מתייחס פרופ’ רז למדדי קרדיווסקולרים שונים (LDL , A1C ,BMI ועוד) של מטופלים מבוגרים ועל שימוש מושכל ב-AI ברפואה
בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק
![]()
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
בפרק זה מתייחס פרופ’ רז למדדי קרדיווסקולרים שונים (LDL , A1C ,BMI ועוד) של מטופלים מבוגרים ועל שימוש מושכל ב-AI ברפואה
בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק
![]()
מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Network Open זיהה שימוש מוגבל בבינה מלאכותית בפיתוח תרופות, בעיקר ביישומים מוקדמים. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.
צ’אטבוטים של בינה מלאכותית (Artificial intelligence chatbots) עשויים להיות בעלי
מחלת מנייר (MD) היא מחלה כרונית והתקפית, שבה התקפי סחרחורת, ירידת שמיעה וטינטון נמשכים לעיתים קרובות למרות טיפול רפואי מיטבי.
שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר, ואת הסיבתיות האפשרית, בין פעילות גופנית הנמדדת אובייקטיבית באמצעות מד־תאוצה לבין הסיכון לקטרקט
למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות
אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו וליהנות ממאגר מידע מקיף הכולל תכנים עדכניים המבוססים מחקרית.
ניתן להשתמש בחצי המקלדת ובמקש Esc לפתיחה וסגירה.
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!