חולים הממשיכים לעשן לאחר אירוע מוחי איסכמי מצויים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה בהשוואה לאלו שלא עישנו מעולם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עישון סיגריות הינו גורם סיכון ידוע למחלות לב וכלי דם, כולל אירוע מוחי איסכמי. אין נתונים רבים אודות שיעור החולים הממשיכים לעשן לאחר אירוע מוחי איסכמי חד וההשפעות של המשך עישון על אירועים קרדיווסקולאריים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את שיעור החולים הממשיכים לעשן לאחר אירוע מוחי איסכמי ואת הקשר בין הרגלי עישון ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר SPS3 (מחקר Secondary Prevention of Small Subcortical Strokes). החולים סווגו לארבע קבוצות על-פי הרגלי העישון בתחילת המחקר: חולים שמעולם לא-עישנו, מעשנים לשעבר, מעשנים שהפסיקו לעשן בשלושת החודשים האחרונים, או חולים שהמשיכו לעשן.
התוצא העיקרי היה סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, שכללו אירוע מוחי (איסכמי והמורגי), אוטם לבבי ותמותה. התוצאים נבחנו לאחר שלושה חודשים מתחילת המחקר ובתום תקופת המעקב.
מדגם המחקר כלל 2,874 חולים, מהם 570 (20%) היו מעשנים בתחילת המחקר, כאשר 408 (71.5%) המשיכו לעשן ו-162 (28.4%) הפסיקו לעשן בתוך שלושה חודשים.
סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים תועדו ב-18.4% מאלו שהמשיכו לעשן, 12.4% באלו שהפסיקו לעשן לאחרונה, 16.2% במעשנים לשעבר ו-14.4% באלו שמעולם לא עישנו.
לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, מוצא אתני, רמת השכלה, מצב תעסוקה, היסטוריה של יתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפידמיה, אוטם לבבי ולחץ דם, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה היה גבוה יותר בקרב אלו שהמשיכו לעשן, בהשוואה לאלו שמעולם לא עישנו (יחס סיכון של 1.56, רווח בר-סמך 95% של 1.16-2.09 ויחס סיכון של 2.0, רווח בר-סמך 95% של 2.18-3.12).
הסיכון לאירוע מוחי ואוטם לבבי לא היה שונה על-פי הרגלי העישון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בקרב חולים הממשיכים לעשן לאחר אירוע מוחי איסכמי קיים סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!