בדיקת עיניים מסייעת לחזות מראש מחלת כליות סופנית (American Journal of Kidney Diseases)

מחקר שנערך לאחרונה מצא כי גיל הרשתית עשוי להוות סמן ביולוגי בעל פוטנציאל משמעותי לניבוי הסיכון למחלת כליות סופנית

מחקר שנערך לאחרונה מצא כי גיל הרשתית עשוי להוות סמן ביולוגי בעל פוטנציאל משמעותי לניבוי הסיכון למחלת כליות סופנית (ESKD – End sage kidney disease).

חברי המחקר פיתחו בעבר מערכת שביכולתה לחזות במדויק את גילו הכרונולוגי של מטופל בריא באמצעות תמונות רשתית. בנוסף הם הוכיחו כי פער הגילאים ברשתית, או ההבדל בין גיל הרשתית של האדם לגילו הכרונולוגי, עשויים לנבא תמותה והפרעות ניווניות עצביות כמו מחלת פרקינסון. המחקר הנוכחי נועד לחפש קשר פוטנציאלי בין פער הגילאים ברשתית לבין אי ספיקת כליות לאחר מכן. המחקר פורסם ב- American Journal of Kidney Diseases בדצמבר 2022.

המחקר כלל 35,864 משתתפים שעברו הדמיה בסיסית של הרשתית ושלא סובלים מ-ESKD. לאחר ביצוע ההדמיה הם חולקו לרבעונים בהתאם לפערי גיל הרשתית, כך שמשתתפי הרבעון עם פערי הגיל הגבוהים ביותר היו בסיכון פי 2 לפתח ESKD בהשוואה לאלו שברבעון הראשון (HR=2.77, P=0.009).

החוקר הראשי, ה. מינגגואנג, פרופ’ לאפידמיולוגיה של העיניים באוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה, אומר כי “הקשר בין הזדקנות הרשתית למחלת כליות הוא הגיוני, שכן הרשתית נחשבת זה מכבר כ’חלון לכליה’, משום שהם חולקים מסלולים פיזיולוגיים ומבנים מיקרו-וסקולריים משותפים”. הוא הוסיף כי “עדויות הוכיחו את הקשר החזק של שינויים מיקרו-וסקולריים ברשתית, כולל הרחבת ורידים והיצרות עורקים עם ESKD. עדויות אלו פתחו את הדלת להדמיית רשתית, כשיטה מהירה, בטוחה, לא פולשנית וחסכונית, להשלמת בדיקה למחלת כליות”.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן