חסימה מולדת של התעלה הנזולקרימלית מאופיינת בדמעת קבועה ואירועים של הפרשה מוקו-פורולנטית מעין אחת או משתי העיניים, והיא מתפתחת בערך בילוד אחד מתוך תשעה. החסימה נובעת מכישלון בפתיחת התעלה הנזולקרימלית בשלב העוברי מסיבות שונות. הדבר קורה ברוב המקרים בשסתום של הסנר (valve of Hasner) שם נפתחת התעלה הלקרימלית לחלל האף. בערך ב- 80% מהילדים עם חסימה כזו, הבעיה נפתרת באופן עצמוני במהלך השנה הראשונה לחיים. רבים מהם נבדקים ומטופלים על ידי רופא ראשוני. אף על פי שבמקרים רבים הטיפול שניתן הוא עיסוי של התעלה הנזולקרימלית ואנטיביוטיקה טופיקלית, לא ברור מהי השפעת הטיפול ואם הוא בכלל משפיע על פתיחת החסימה. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם המלצה על עיסוי או על אנטיביוטיקה תורמת לשיעור גבוה יותר של פתיחת החסימה בהשוואה למעקב בלבד, באוכלוסייה גדולה של ילדים שאובחנו כסובלים מחסימה מולדת בניקוז הדמעות.

החוקרים היו מארה”ב: ממינסוטה וג’ורג’יה. באופן רטרוספקטיבי נבדקו התיקים הרפואיים של כל הילדים בגיל עד 5 שנים שסבלו מחסימה מולדת בניקוז הדמעות שחיו במחוז אולמסטד במינסוטה מינואר 1995 עד סוף דצמבר 2004 ונאסף המידע על הטיפול ועל פתיחת החסימה ללא התערבות ניתוחית. מתוך 1958 תינוקות שאובחנו ונשארו במעקב, 516 המהווים 26.4% לא קיבלו כל טיפול, 506 המהווים 25.8% טופלו בעיסויים, 485 המהווים 24.8% קיבלו לפחות קורס אחד של אנטיביוטיקה טופיקלית, 397 המהווים 20.3% טופלו באנטיביוטיקה טופיקלית ובעיסויים, וב- 54 המהווים 2.8% לא היה תיעוד.

החסימה נפתחה באופן עצמוני ב- 1669 תינוקות שהם 85.2% במהלך מעקב מדיאני של 3.1 חודשים, כאשר הטווח היה בין שבוע ל- 248 חודשים. החסימה נפתחה באופן עצמוני ב- 74.6% מהתינוקות שלא קיבלו כל טיפול, ב- 89.7% מהתינוקות שטופלו בעיסוי, ב- 87.0% מהתינוקות שטופלו באנטיביוטיקה טופיקלית, וב- 90.7% מאלה שטופלו באנטיביוטיקה ועיסוי. ההבדלים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית עבור ההשוואות של הנתונים הלא מתוקנים וגם עבור השוואות מרובות משתנים. המסקנה הייתה שטיפול באנטיביוטיקה טופיקלית ועיסוי ביחד או לחוד, באוכלוסייה שנבדקה, היה קשור לשיעור גבוה יותר של פתיחה ספונטנית של חסימה מולדת של דרכי ניקוז הדמעות, בהשוואה למעקב ללא טיפול.

Mohney BG ,Sathiamoorthi S, Frank RD
Spontaneous resolution rates in congenital nasolacrimal duct obstruction managed with massage or topical antibiotics compared with observation alone
Br J Ophthalmol 2022;106:1196–1199