טיפול במעכבי בקרה חיסונית מלווה בהיארעות מוגברת של אירועים קרדיווסקולאריים (Journal of Clinical Oncology)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול במעכבי בקרה חיסונית מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בקרב חולים עם מחלות ממאירות והיסטוריה של מחלות לב וכלי דם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי טיפול במעכבי בקרה חיסונית עלול להוביל להתפתחות מיוקרדיטיס בתיווך מערכת החיסון בחלק מהחולים. עם זאת, היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים אחרים לאחר הטיפול התרופתי אינה ידועה היטב.

במסגרת המחקר הנוכחי אספו החוקרים נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות לזיהוי היארעות וגורמי סיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים בקרב 672 חולים (גיל חציוני של 65 שנים; 64.7% גברים) עם מחלות ממאירות שטופלו במעכבי בקרה חיסונית והשוו את שיעורי ההיארעות אל מול חולים עם ממאירויות שלא טופלו במעכבי בקרה חיסונית וביקורות מהאוכלוסייה לאחר התאמה לפי גיל, מין, היסטוריה קרדיווסקולארית וסוג ממאירות.

אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים – משלב של תסמונת כלילית חדה, אי-ספיקת לב, אירוע מוחי והתקף איסכמי חולף – הוגדרו כתוצא הסיום העיקרי. תסמונת כלילית חדה ואי-ספיקת לב שימשו כתוצאי סיום משניים.

חציון משך המעקב אחר החולים עמד על 13 חודשים.

מהנתונים עולה כי 572 חולים קיבלו רק קו-טיפול אחד במעכבי בקרה חיסונית, 90 חולים קיבלו שני קווי טיפול, 8 חולים קיבלו שלושה קווי טיפול ושני חולים קיבלו ארבעה קווי טיפול. למעלה ממחצית מהחולים (54.9%) הלכו לעולמם, כאשר ב-1.9% מהמקרים הגורם לתמותה היו מחלות לב וכלי דם.

החוקרים מדווחים על שיעורי היארעות אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים של 10.3% עם חציון מרווח זמן עד לאירוע של 5 חודשים.

מניתוח רב-משתני עלה כי היסטוריה של אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 2.27, רווח בר-סמך 95% של 1.03-5.04) ומחלת מסתמי לב (יחס סיכון של 3.01, רווח בר-סמך 95% של 1.05-8.66) נותרו קשורים באופן מובהק סטטיסטית עם סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

שיעורי ההיארעות המצטברים היו גבוהים יותר משמעותית בזרוע הטיפול במעכבי בקרה חיסונית, בהשוואה לחולי סרטן שלא נחשפו לטיפולים אלו ולביקורות באוכלוסייה הכללית, בעיקר עקב סיכון מוגבר לאירועי אי-ספיקת לב.

מממצאי המחקר עולה כי הערכה מקיפה של ההיסטוריה הקרדיווסקולארית, נתוני אלקטרוקרדיוגרפיה ואקו-קרדיוגרפיה עשויה לסייע בזיהוי חולים הנדרשים למעקב קרדיווסקולארי שגרתי  במהלך ולאחר טיפול במעכבי בקרה חיסונית.

 

Journal of Clinical Oncology, 2022

 

לידיעה ב-Healio

 

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן