הפרעות נוירולוגיות שנתיים לאחר מחלת הקורונה (The Lancet Psychiatry)

מחקר חדש שנערך בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים מראה ששיעורי "ערפול מוחי", דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19

מחקר חדש שפורסם ב-The Lancet Psychiatry מראה ששיעורי “ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19, זאת בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים בארצות הברית, אוסטרליה, אירופה ואסיה. צוות המחקר בחן נתונים על 14 הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות מרשת רשומות הבריאות האלקטרוניות הבינלאומיות TriNetX. הקוהורט כלל 1,284,437 חולים שנבדקו חיוביים ל-COVID-19 מה-20 בינואר 2020 או אחריו, והושוו ביחס של 1:1 עם חולים עם זיהומים אחרים בדרכי הנשימה, והמעקב הסתיים ב-13 באפריל 2022. מתוך כלל החולים, 185,748 היו ילדים, 856,588 מבוגרים, 242,101 בגיל השלישי (בני 65 ומעלה), הגיל הממוצע היה 42.5 שנים, ו-57.8% היו נשים.

הסיכון לרוב ההפרעות נותר מוגבר באופן משמעותי לאחר 6 חודשים מהזיהום (למעט דלקת המוח, תסמונת Guillain-Barre, הפרעות הקשורות לעצבים ופרקינסוניזם), אך משכי הסיכון והשכיחות היו שונים במידה ניכרת. הסיכון להפרעות פסיכיאטריות נפוצות חזר לרמת הסיכון בתחילת המחקר תוך חודש או חודשיים (43 ימים להפרעות מצב רוח, 58 ימים להפרעות חרדה) ולאחר מכן השתווה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.1 שנים (חרדה) ו-1.3 שנים (הפרעות מצב רוח). אבל, הסיכון ל-“ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נשאר גבוה לאחר שנתיים. יחסית למבוגרים, הסיכון של ילדים להפרעות מצב רוח וחרדה לא היה מוגבר לאחר 6 חודשים (HR 1.02 ו-1.00, בהתאמה), אבל הסיכון ל-“ערפל מוחי”, נדודי שינה, דימום תוך גולגולתי, שבץ איסכמי, פסיכוזה, אפילפסיה והפרעות הקשורות לעצבים גדל, עם שיעורי HR שנעים בין 1.20 ל-2.16. הסיכון של ילדים ל-“ערפול מוחי” נמשך עד 75 ימים והיה זהה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.3 שנים. יש לציין כי מספר רב של מבוגרים בשתי העוקבות עם הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות מתו מכל סיבה שהיא, במיוחד אלו עם אבחנה של דמנציה או אפילפסיה. “העובדה ששיעורים דומים של חולים עם תוצאות אלו מתו בשתי העוקבות מעידה על כך שתמותה גבוהה זו משקפת בריאות גופנית כללית ולא קשורה לזיהום SARS-CoV-2 עצמו”, כתבו החוקרים.

לכתבה ב-CIDRAP

למאמר ב- The Lancet Psychiatry

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן