טיפול בבצקת קרנית בדיסטרופיה של פוקס בתמיסה לעיניים של נטרסודיל 0.02%/ פרופ’ מרדכי רוזנר

הסיבה המובילה להשתלת קרנית בארצות הברית היא דיסטרופיה אנדותליאלית של קרנית של פוקס (Fuchs endothelial corneal dystrophy), המאופיינת בהתפתחות משקעים על ממברנת הדסמט ובעקבותיהם אפופטוזיס של תאי האנדותל ובצקת קרנית. טיפול שיכול לתמוך ביכולת תאי האנדותל של הקרנית לשמור על הידרציה נאותה של הקרנית בדיסטרופיה של פוקס ולדחות את הצורך בהשתלת קרנית עשוי להיות מועיל מאד, גם אם ימנע את בצקת הקרנית לתקופה יחסית קצרה. הגיל בו מתחילים התסמינים של דיסטרופיה של פוקס חופף לגיל בו מתחילים התסמינים של ירוד, כך שחולים עם דיסטרופיה של פוקס לעיתים שכיחות עוברים ניתוח ירוד לפני או יחד עם השתלת הקרנית. בגלל בצקת הקרנית יש קושי לחשב את הכוח המיטבי של העדשה התוך עינית שתושתל בניתוח הירוד כדי להגיע לרפרקציה הרצויה לאחר הניתוח. מציאת טיפול לבצקת הקרנית, אף לזמן קצר, תאפשר את ביצוע המדידות הנדרשות לפני ניתוח ירוד.

נטרסודיל (Netarsudil) היא תרופה הידועה כמעכב ROCK, שמעכבת את משפחת Rho של small G-protein kinases. תרופה זו מגדילה את יציאת מי הלשכה דרך הטרבקולום והיא מאושרת לטיפול בגלאוקומה. תרופה זו גורמת גם לנדידה של תאי האנדותל של הקרנית ויתכן גם לפרוליפרציה שלהם. מספר מנתחי קרנית דווחו (מידע שלא פורסם) על אירועים בהם נוסה טיפול בנטרסודיל בחולים עם דיסטרופיה של פוקס וגרם להפחתת בצקת הקרנית. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק הנחה זו שטיפול שלא בהתוויה בנטרסודיל 0.02% יכול להפחית בצקת קרנית בחולים עם אטרופיה של קרנית של פוקס.

החוקרים היו מהקרן למחקר קרנית של אמריקה ו- Price Vision Group באינדיאנפוליס, אינדיאנה. המחקר היה מחקר קליני פרוספקטיבי עם רנדומיזציה. במחקר השתתפו 29 חולים עם דיסטרופיה פוקס סימפטומטית שעברו רנדומיזציה לטיפול בטיפות עיניים נטרסודיל או פלצבו פעם ביום במשך 3 חודשים.  התוצא העיקרי היה שינוי בעובי הקרנית המרכזית כעבור חודש וכעבור 3 חודשים. התוצאים המשניים היו שינוי בחדות ראיה סקוטופית מתוקנת לרחוק כעבור 3 חודשים של טיפול ושינוי בניקוד של שאלון על נכות ראייתית שהותאם לדיסטרופיה של פוקס. התוצאות היו שטיפול בנטרסודיל במשך חודש ובמשך 3 חודשים גרם להפחתה משמעותית בעובי הקרנית המרכזית בהשוואה לקבוצת הביקורת. ההפחתה בעובי כעבור חודש הייתה 20 מיקרון בממוצע (טווח בין 32 ל- 9 מיקרון) וכעבור 3 חודשים הייתה 26 בממוצע (טווח בין 39 ל- 12 מיקרון). היה גם שיפור משמעותי בחדות הראייה כעבור 3 חודשים. מאידך לא היה שינוי משמעותי בניקוד של שאלון על הנכות הראייתית.
מסקנת החוקרים הייתה שטיפות נטרסודיל הפחיתו את בצקת הקרנית ושיפרו את חדות הראייה בחולים עם דיסטרופיה של פוקס. יש צורך במחקר נוסף כדי להעריך טוב יותר את שביעות הרצון של החולים ואת חדות הראייה בתנאי תאורה שונים ולהשוות את הטיפול בנטרסודיל לאפשרויות טיפול אחרות כמו קרטופלסטיקה אנדותליאלית.

Price MO, Price Jr FW
Randomized, Double-Masked, Pilot Study of Netarsudil 0.02% Ophthalmic Solution for Treatment of Corneal Edema in Fuchs Dystrophy
Am J Ophthalmol 2021;227: 100105

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

מקור: J Cataract Refract Surg
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|30/07/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את שיטות הניקוי המקובלות בקרב רופאי עיניים בארה”ב עבור ראשי טונומטריה, עדשות אבחנתיות ועדשות לייזר, ולבחון את עמדותיהם לגבי הצורך בחיטוי ברמה גבוהה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן