עמילואידוזיס של הזגוגית, היבטים עיניים, סיסטמיים וגנטיים/ פרופ’ מרדכי רוזנר

עמילואידוזיס הינו הפרעה  במבנה החלבון שגורמת ליצירת צברים חוץ תאיים של חלבונים פיברילריים לא מסיסים. העמילואידוזיס בעין יכול להיות מלווה בהימצאות בסרום של חלבונים פיברילריים של עמילואיד A , שרשרת קלה של אימונוגלובולין, שרשרת כבדה של אימונוגלובולין, טרנסתירטין, גלסולין, קרטואפיתלין ולקטופרין. פולינאורופתיה עמילואידית משפחתית הינה סוג של עמילואידוזיס עם תורשה אוטוזומלית דומיננטית עם חדירות מלאה אך עם ביטוי משתנה. לכן, עשויים להיות מקרים של פולינאורופתיה עמילואידית משפחתית עם עמילואידוזיס של הזגוגית, כאשר הממצאים הסיסטמיים החוץ עיניים לא באים לידי ביטוי בעת הבדיקה הראשונה ולא תמיד יש ממצאים בקרובי משפחה. מקרים כאלה של עמילואידוזיס של הזגוגית עשויים להיות בעלי סימנים או סימפטומים נוירולוגיים קליניים או סב-קליניים. במקרים מועטים של פולינאורופתיה עמילואידית משפחתית דווח גם על הפרעות לבביות ובמערכת העיכול.

הביטויים בעין מצויים רק בעשרה אחוזים מהמקרים עם פולינאורופתיה עמילואידית משפחתית. השכיחות של עמילואידוזיס בזגוגית בחולים אלה נעה בין 5.4 אחוזים ל- 35 אחוזים. עמילואידוזיס של הזגוגית כמעט תמיד קשור לטרנסתירטין מוטנטי   mutant transthyretin (TTR)שהינו חלבון בפלסמה שהמהווה נשא של תירוקסין ושל ויטמין A .

במאמר הנוכחי מדווחים החוקרים על מאפיינים קליניים וניתוחיים מיוחדים שנמצאו בעשר עיניים של חמישה חולים שעברו ויטרקטומיה דרך הפרס-פלנה לצורך הסרה של עכירות בזגוגית כאשר היה חשד קליני שמדובר בעמילואידוזיס של הזגוגית. הממצאים הציטופתולוגיים של הזגוגית בחולים אלה אישרו את האבחנה של עמילואידוזיס. הבירור הסיסטמי גילה את הממצאים האחרים של פולינאורופתיה עמילואידית משפחתית במשפחות החולים עם הוכחה גנטית חיובית בחולה אחד של משפחה אחת.

החוקרים היו מהודו, מ- Prasad Centre for Ophthalmic Sciences ומהמחלקה לביופיזיקה של All India Institute of Medical Sciences , שב- Ansari Nagar, New Delhi . המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל עשר עיניים של חמישה חולים השייכים לשתי משפחות בהם אובחנה עמילואידוזיס של הזגוגית. בוצעו בדיקות לאפשרות של ויטראיטיס, וסקוליטיס של הרשתית, דימום לזגוגית, ועמילואידוזיס סיסטמית. בוצעה בדיקה גנטית לזיהוי המוטציה בחולה אחד. בכל המקרים בוצעה ביופסיה של הזגוגית ובעקבותיה 25-gauge pars plana vitrectomy . הדגימות נצבעו ב- Congo red ונבדקו במיקרוסקופ עם פולריזציה. המעקב כלל בדיקות ביום ראשון, שביעי ו- 28 לאחר הניתוח ולאחר מכן כל חודשיים. כל פעם נבדקו חדות הראייה, הלחץ התוך עייני ובוצעה בדיקה של הפונדוס. התוצאים העיקריים היו מוטציות בגן הטרנסתירטין וחדות הראייה.

הממצאים הראו שהגיל הממוצע של החולים בבדיקה הראשונה היה 32 שנים והיחס גברים לנשים היה 3 ל- 2. לכל החולים היה סיפור משפחתי חיובי. בתשע עיניים הייתה עכירות בעדשה המכונה pseudopodia lentis ומראה הזגוגית בכל העיניים תואר כנייר זכוכית  glass woolelike . גלאוקומה התפתחה בשתי העיניים של חולה אחד. בכל העיניים בזמן הניתוח הזגוגית תוארה שהייתה כמו נייר שעווה עם הידוקים חזקים מעבר לארקדות ולאורך כלי הדם. צביעה לאדום קונגו ובירפרינגנס היו חיוביים בכל הזגוגיות. חדות הראייה השתפרה באופן משמעותי לאחר הניתוח. הבדיקה לגנים גילתה מוטציה של phenylalanine/isoleucine בעמדה 33 של אקסון 2 בגן הטרנסתירטין בחולה אחד במשפחה אחת, דבר המאשר את האבחנה של  פולינאורופתיה עמילואידית משפחתית. בשני חולים התפתחה בהמשך תקופת המעקב נאורופתיה אוטונומית סנסורימוטורית, ובשני חולים אחרים נמצאה הפרעה אוטומומית סב-קלינית. המוטציה Phe33Ile   הינה מוטציה חדשה בגן טרנסתירטין שנמצאה במחלת פולינאורופתיה עמילואידית משפחתית.

Venkatesh P, Selvan H, Singh SB, Gupta D, Kashyap S, Temkar S, Gogia V, Tripathy K,  Chawla R, Vohra R

Vitreous Amyloidosis. Ocular, Systemic, and Genetic Insights

Ophthalmology 2017;124:1014-1022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

מקור: J Cataract Refract Surg
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|30/07/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את שיטות הניקוי המקובלות בקרב רופאי עיניים בארה”ב עבור ראשי טונומטריה, עדשות אבחנתיות ועדשות לייזר, ולבחון את עמדותיהם לגבי הצורך בחיטוי ברמה גבוהה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן