פרוגנוזה של מיאסתניה גרביס עינית / פרופ’ מרדכי רוזנר

המאפיינים הפתופיזיולוגיים של מיאסתניה גרביס מתייחסים לתהליך אוטואימוני המכוון נגד רצפטורים לאצטילכולין של חיבור עצב-שריר. הדבר גורם לקשר מוחלש של אצטילכולין לרצפטורים שלו וכתוצאה מכך להיחלשות פעולת שריר משורטט.  ההסתמנות הראשונית מוגבלת לתסמינים עיניים בלבד כמו דיפלופיה, פטוזיס או שניהם בכ- 50 עד 60 אחוזים מהמקרים. מקובל לחשוב ששיעור המעבר ממיאסתניה גרביס עינית למיאסתניה גרביס כללית הינו בטווח בין 50 ל- 65 אחוזים. דיווחים קודמים מצביעים על כך שהמעבר ממיאסתניה גרביס עיני למיאסתניה גרביס כללית קורה תוך שנתיים ביותר מ- 90 אחוזים מהחולים. לאחרונה הראו שיעורי מעבר של 31 אחוזים ו- 36 אחוזים, ושיעורי מעבר נמוכים של 7 אחוזים מקרב תת הקבוצה של חולים שקיבלו טיפול אימונוסופרסיבי. גיל החולה, טיטר האנטיבודי לרצפטור של אצטיל כולין, ותימומה השפיעו על שיעורי המעבר ממאסתניה גרביס עינית למיאסתניה גרביס כללית. במחקר הנוכחי חישבו את שיעור המעבר וזמן המעבר ממיאסתניה עינית למיאסתניה כללית ודיווחו על הפקטורים המשפיעים.

החוקרים היו מארצות הברית ופורטוגל, ממחלקות עיניים ונוירולוגיה מבירמינגהם באלבמה, קואימברה בפורטוגל, לנסינג המזרחית ואן ארבור במישיגן. המחקר היה רב-מרכזים ורטרוספקטיבי. נכללו במחקר 158 חולים שאובחנה אצלם מיאסתניה גרביס עיני ללא סימנים כלליים. החולים חולקו לשתי תת-קבוצות, אלה שקיבלו טיפול אימונוסופרסיבי ואלה ללא טיפול אימונוסופרסיבי. התוצאים העיקריים היו מעבר ממיאסתניה גרביס עייני למיאסתינה גרביס כללי כעבור שנתיים מהאבחנה, ההשפעה של הטיפול האימונוסופרסיבי וזמן המעבר. נמצא שמתוך 158 החולים, 76 קיבלו טיפול אימונוסופרסיבי, והיתר (82 חולים) לא קיבלו טיפול כזה. בקבוצה כולה ב- 20.9 אחוזים היה מעבר למיאסתיה גרביס כללית. תוך שנתיים התפתחה מיאסתניה גרביס כללית ב- 8 מתוך 76 החולים המטופלים לעומת 15 מתוך 82 החולים שלא קיבלו טיפול אימונוסופרסיבי. משך הזמן המדיאני למעבר למיאסתניה גרביס כללית היה 20 חודשים בקבוצה ללא טיפול ו- 24 חודשים בקבוצה שקיבלה טיפול אימונוסופרסיבי. המעבר למיאסתניה גרביס כללית התרחשה לאחר שנתיים מהאבחנה של מיאסתניה גרבית עינית ב- 30 אחוזים מהחולים.

מסקנת החוקרים הייתה ששיעור המעבר ממיאסתיה גרביס עינית למיאסתניה גרביס כללית הוא כנראה נמוך יותר ממה שהיה מקובל לחשוב בעבר, הן בקרב המטופלים והן בקרב החולים שלא מקבלים טיפול אימונוסופרסיבי. יש חולים שעשויים לעבור למחלה כללית גם לאחר שנתיים ממעד האבחנה של המחלה העינית, כך שיש להמשיך במעקב צמוד אחריהם.

Nagia L, Lemos J, Abusamra K, Cornblath WT, Eggenberger ER

Prognosis of Ocular Myasthenia Gravis Retrospective Multicenter Analysis

Ophthalmology 2015;122:1517-1521

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן