התוצאות של טיפול בכימותרפיה תוך עורקית ברטינובלסטומה בשבעים עיניים / פרופ’ מרדכי רוזנר

לכימותרפיה תוך עורקית מתחיל להיות תפקיד מרכזי בטיפול ברטינובלסטומה. טיפול ממוקד מטרה זה כולל החדרת כימותרפיה רבת עוצמה ישירות לתוך העורק האופתלמי של הילד החולה כדי לטפל ביעילות ברטינובלסטומה שבתוך העין תוך כדי הפחתה למינימום של ספיגה סיסטמית של התרופה. שיטת מתן הכימותרפיה התפתחה במשך הזמן מהשיטה היפנית הראשונית שהשתמשה בקטטריזיה עם חסימה באמצעות בלון, לשיטה האמריקאית של selective ophthalmic artery catheterization למתן התרופה ישירות לעץ הוסקולרי המגיע לעין ולגידול. פרסומים קודמים הכריזו על שיעורי ההצלחה והסיבוכים של טיפולים כאלה ברטינובלסטומה. ההצלחה תלויה ברובה במידת בזריעה של הגידול לזגוגית ולחלל התת-רישתי, כמו גם לגודלו של הגידול. הסיבוכים של שיטת טיפול כזו יכולים לנבוע מהשפעה מכנית הגורמת לבצקת ואריתמה פריאוקולרי. בנוסף לכך עירוי הכימותרפיה יכול לגרום להשפעות טוקסיות על אנדותל כלי הדם. המאמר הנוכחי מסכם ניסיון של חמש שנים של טיפול בכימותרפיה תוך עורקית ברטינובלסטומה ומתמקד בתוצאות הטיפול בהתבססות על טיפול ראשוני או משני ועל ה-  International Classification of Retinoblastoma (ICRB) כדי לאפשר לקלינאי להעריך את התוצאות הפוטנציאליות של גישה כזו.

המחקר התבצע על ידי חוקרים מארצות הברית, מ- Ocular Oncology Service, Wills Eye Hospital, ומ- Department of Neurovascular and Endovascular Surgery, Department of Neurological Surgery , שניהם מ- Thomas Jefferson University, Philadelphia, Pennsylvania. וכן מ- Nemours Center for Cancer and Blood Disorders, Nemours/Alfred I. DuPont Hospital for Children, Wilmington, Delaware . המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 70 עיניים של 67 חולים. עירוי הכימותרפיה לעורק האופתלמי היה בהכוונה פלואורוסקופית וכלל מלפלן (mephalan ) במינון של 3, 5 או 7.5 מ”ג בכל מקרה, עם תוספת של topotecan (1 מ”ג) ו/או carboplatin (30 או 50 מ”ג) לפי הדרוש. התוצאים העיקריים היו השליטה בגידול וסיבוכי הטיפול.

נמצא שהגיל הממוצע של החולים בזמן עירוי הכימותרפיה לעורק האופתלמי היה 30 חודשים.  הטיפול היה ראשוני ב- 36 עיניים ומשני ב- 34 עיניים. מבין 36 העיניים בהם הטיפול היה ראשוני סווגו לפי ה- International Classification of Retinoblastoma כקבוצה B במקרה אחד, C בארבעה מקרים, D בשבע עשרה מקרים ו- E בארבע עשרה מקרים. בין 34 העיניים שקיבלו טיפול משני בעירוי כימותרפיה לעורק האופתלמי לאחר ניסיון כושל קודם בכימותרפיה תוך-ורידית בכל המקרים. כל עין קיבלה בממוצע שלושה עירויים של כימותרפיה לעורק האופתלמי. הטווח היה בין עירוי אחד לשבעה עירויים. לאחר מעקב הממוצע של 19 חודשים, הושגה הצלה של העין ב- 72 אחוזים מבין העיניים שקיבלו טיפול ראשוני ו- 62 אחוזים מבין העיניים שקיבלו טיפול משני. בחלוקה לפי הקלסיפיקציה של חומרת הגידול, העין ניצלה ב- 100 אחזים בגידולים מקבוצה B , 100 אחוזים מהגידולים מקבוצה C , 94 אחוזים מהגידולים מקבוצה D ו- 36 אחוזים מהגידולים מקבוצה E .  מתוך כל 70 העיניים הושגה רגרסיה מלאה של גידול סולידי ב- 48 המהווים 94 אחוזים, מתוך 51 עיניים, רגרסיה של זריעה תת-רשתית ב- 40 המהווים 95 אחוזים מתוך 42 עיניים, ושל זריעה לזגוגית ב- 34 המהווים 87 אחוזים מתוך 39 עיניים. לאחר כל קטטריזציה (היו סך הכול 198 קטטריזציות) הסיבוכים העיקריים כללו בצקת עפעפיים חולפת ב- 5 אחוזים, פטוזיס ב- 5 אחוזים, והיפרמיה של המצח ב- 2 אחוזים. סיבוכים שנמשכו זמן ארוך יותר כללו דימום לזגוגית ב- 2 אחוזים, חסימת התפצלות עורק רטינלי באחוז אחד, ספזם של העורק האופתלמי עם רה-פרפוזיה בשני אחוזים, חסימת העורק האופתלמי בשני אחוזים, איסכמיה כורואידלית חלקית בשני אחוזים ונאורופתיה אופטית בפחות מאחוז אחד. במהלך שלוש השנים האחרונות, השכיחות של איסכמיה וסקולרית של העורק האופתלמי, של הרשתית ושל הכורואיד ביחד הייתה אחוז אחד. באף מקרה לא היה sroke או התכווצויות, פגיעה נוירולוגית, איסכמיה של גפה, לאוקמיה משנית, גרורות או מות.

מסקנת החוקרים היא שהניסיון בן חמש השנים עם הזרקה של כימותרפיה לעורק האופתלמי מצביע על כך שזו טכניקה טיפולית יעילה ביותר לטיפול ברטינובלסטומה כטיפול ראשוני או משני.

Shields CL, Manjandavida FP, Lally SE, Pieretti G, Arepalli SA, Caywood EH, Jabbour P, Shields JA:

Intra-arterial Chemotherapy for Retinoblastoma in 70 Eyes. Outcomes Based on the International Classification of Retinoblastoma.

Ophthalmology 2014;121:1453-1460.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן