השכיחות והממצאים הקליניקו-פתולוגיים של נאופלסיה אפיתליאלית לחמיתית בפטריגיום / פרופ’ מרדכי רוזנר

נאופלסיה של תאי קשקש squamous cell של הלחמית הינה הממאירות השכיחה ביותר של שטח פני העין. במהלך שני העשורים האחרונים היא השתנתה מבחינת השכיחות, המהלך הקליני והפרוגנוזה. היא יכולה להיות חסרת סימפטומים או לגרום לגוש גדול. אם לא מטפלים בנאופלסיה של תאי קשקש של הלחמית, היא יכולה לחדור למבנים עמוקים של העין ולגרום לעיוורון. היא יכולה לשלוח גרורות לאברים מרוחקים ובמקרים נדירים אף לגרום למות. הנגעים מתחילים בדרך כלל בגובלת באזור הלחמית שלא מכוסה על ידי העפעפיים, ויכולים להיות דומה לפטריגיום. מספר פקטורים קליניים ופתולוגיים קשורים לגידולים ממאירים. גורמי הסיכון להתפתחות נאופלסיה של תאי קשקש הם חשיפה לקרינה אולטרה סגולה, זיהום ב- papilloma virus infection (HPV), וזיהום ב- human immunodeficiency virus (HIV).

פטריגיום הוא ממצא שכיח בארצות טרופיות כולל תאילנד. גורמי הסיכון להתפתחות פטריגיום כוללים גזע, חשיפה לקרינה אולטרה סגולה, וזיהום ב- oncogenic virus כמו וירוס ההרפס סימפלקס ו- HPV. בתאי האפיתל שמעל לפטריגיום נמצא שיעור גבוה יותר של שינויים מטפלסטיים בהשוואה ללחמית במקומות אחרים. למרות של נאופלסיה אפיתליאלית של הלחמית ולפטריגיום יש גורמי סיכון משותפים ומראה קליני דומה בשלבים הראשוניים, לא הוכח קשר התפתחותי בין בשניים.

במחקר הנוכחי נבדקה השכיחות של נאופלסיה של תאי קשקש ברקמת פטריגיום שהוצאה בניתוחי פטריגיום וכן נבדקו המאפיינים הקליניקו-פתולוגיים של החולים ושל רקמות הלחמית שהוצאו בניתוחי פטריגיום. המחקר בוצע על ידי חוקרים מבנגקוק, תאילנד, ממחלקת העיניים ומחלקת הפתולוגיה של הפקולטה לרפואה של Chulalongkorn University, וכן ה- Relief and Community Health Bureau, Thai Red Cross Society.

מטרת המחקר הייתה לבדוק באופן פרוספקטיבי את השכיחות של נאופלסיה של הלחמית בנגעים שאובחנו קלינית כפטריגיום בין פברואר לאוגוסט 2007 בבית חולים אחד בבנגקוק ובתחנת הצלב האדום התאילנדי ב- Aranyaprathet District, Sa Kaeo. למחקר גויסו 498 עיניים של 482 חולים. הגיל הממוצע שלהם היה 56.5 שנים והיחס בין גברים לנשים היה 3 ל- 7.  נאסף המידע הקליני שכלל גיל, מיגדר, עיסוק, היסטוריה משפחתית והיסטוריה רפואית. פטריגיומים סווגו באופן קליני לקלים, בינוניים ובשרניים. רקמות הפטריגיומים של חולים אלה נאספו מחדרי הניתוח, קובעו בפורמלין ונבדקו בדיקה פתולוגית. התוצא העיקרי היה האבחנה הפתולוגית שנקבעה באופן סמוי על ידי שלושה פתולוגים.

91 אחוזים מהרקמות היו פטריגיומים ראשוניים. רוב הנגעים סווגו כבינוניים בדרגתם. על פי הבדיקות הפתולוגיות, בארבע עיניים הייתה נאופלסיה תוך אפיתליאלית. בשתי עיניים הייתה אטיפיה תאית מינימאלית של האפיתליום. בשתי עיניים נמצא complex choristoma. הגיל הממוצע של החולים עם נאופלסיה אפיתליאלית היה 57 שנים, 44.4 אחוזים מהם היו גברים ולאיש מהם לא הייתה קרצינומה באיבר אחר או היסטוריה של זיהומי הרפס, וירוס הפפילומה או HIV.

המסקנה של החוקרים היא ששכיחות נאופלסיה אפיתליאלית בנגעים שאובחנו באופן קליני כפטריגיום היא 1.8 אחוזים. כיון שהממצאים הקליניים כה דומים בחולים עם פטריגיומים ובחולים עם נאופלסיה אפיתליאלית יש צורך בבדיקה פתולוגית של הרקמות כדי לאבחן את נאופלסיה.

Artornsombudh P, Sanpavat A, Tinnungwattana U, Tongkhomsai V, Sansopha L, Tulvatana W:

Prevalence and Clinicopathologic Findings of Conjunctival Epithelial Neoplasia in Pterygia.

Ophthalmology 2013;120:13371340.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן