קרטוקונוס הוא מחלה דגנרטיבית של הקרנית שמאופיינת בהידרדרות איטית, אסימטרית, דו-צדדית, אשר מהווה כיום הסיבה העיקרית להשתלות קרנית באירופה והשנייה בחשיבותה בארה”ב. שכיחות קרטוקונוס שונה בהתאם למדדים האבחנתיים ומוערכת בין אחד לאלפיים לבין אחד ל- 320. בדרך כלל קרטוקונוס מאובחן בגיל ההתבגרות או הילדות. גיל האבחנה הוא מדד פרוגנוסטי שלילי להגדלת הסיכון להשתלת קרנית ככל שהחולה צעיר יותר ההידרדרות אגרסיבית יותר.

הגישות הטיפוליות בחולים צעירים מאתגרות כיון שהשתלות קרנית בילדים כרוכות בסיכון גבוה של כישלון או כישלון של טיפול באמבליופיה גם כאשר השתל שקוף. טיפול בקרטוקונוס באמצעות קרוס לינקינג של הקרנית Cross-Linking – CXL)) הינו הטיפול היחיד שיש לו פוטנציאל להאט או לעצור את התקדמות המחלה. טיפול זה מבוסס על תגובה פוטו-חימצונית (photo-oxidative reaction) המזורזת על ידי ריבופלבין riboflavin (B2 vitamin), אשר גורמת להקשחת הקרנית, ולתגובה ביו-מכאנית העוצרת את התקדמות המחלה. קרוס לינקינג גורם לשינויים רבים בקולגן, החל בהגדלת מספר הקשרים הקוולנטיים התוך-פיברילאריים והבין-פיברילריים, וכלה בהגדלת התנגודת להתפרקות אנזימטית. שינויים אלה בביומכניקה של הקרנית ידועים בכך שהם תורמים לשיפור בחדות הראייה וכמו כן לשיפור במדדים מורפולוגיים ותפקודיים, במהלך מעקב של 12 חודשים. דיווחים רבים בספרות הצביעו על התוצאות ארוכות הטווח מבחינת היעילות והבטיחות של CXL כטיפול קרטוקונוס פרוגרסיבי. המטרה של המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי הייתה להעריך את התוצאה ארוכת הטווח של ארבע שנים של CXL באוכלוסיה של חולים מקבוצות גיל שונות.

המחקר בוצע באיטליה על ידי חוקרים מ- Humanitas Clinical and Research Center, Rozzano, מ- Department of Surgical and Morphological Sciences, University of Insubria, Circolo Hospital, Varese וכן מ- Studio Oculistico VinciEye, Milan. במחקר השתתפו 400 עיניים עוקבים שטופלו ב- CXL בקרטוקונוס פרוגרסיבי מאפריל 2006 ועד אפריל 2010. הטיפול כלל הסרת האפיתליום, טיפטוף במשך 30 דקות עם תמיסת 1% ריבופלבין ו- 20% דקסטרן ולאחר מכן הקרנה של אור ultraviolet A בעוצמה של 3 מיליוואט לסנטימטר מרובע למשך 30 דקות. התוצאים העיקריים היו חדות הראיה הטובה ביותר, הרפרקציה הספירית והאסטיגמטיות, Scheimpflug tomography, ומדידת אברציות, שנבדקו כעבור חודש, 6, 12, 24, 36 ו- 48 חודשים לאחר טיפול בקרטוקונוס ב- XCL. הנתונים חולקו לפי גילאי החולים בקבוצות גיל של צעירים מ- 18 שנים, 18 עד 29 שנים, 30 עד 39 שנים ומבוגרים מ- 40 שנים. במחקר נכללו 400 עיניים של 301 חולים. התוצאות הפונקציונאליות הצביעו על הטבה משמעותית בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר בכל קבוצות הגיל. ההטבה הרבה ביותר הייתה בקבוצות הגיל השנייה והשלישית (בגילאים בין 18 עד 39 שנים) כעבור 36 חודשים מהטיפול. התוצאות המורפולוגיות הראו שינוי בצורת הקרניות בכיוון הפחתת עיוות באופן משמעותי בכל קבוצות הגיל , שהייתה גבוהה במיוחד בקבוצות הגיל השנייה והשלישית (בגילאים בין 18 עד 39 שנים) כעבור 36 חודשים מהטיפול. הודגם גם שיפור באיכות האופטית של הקרנית בכל קבוצות הגיל והייתה רבה ביותר בקבוצת הגיל השלית (30 עד 39 שנים) כעבור 36 חודשים מהטיפול.

מסקנת החוקרים היא ש- CXL תורם לייצוב הקרנית בכל קבוצות הגיל וגורמת לשיפור במדדים הפונקציונאליים והמורפולוגיים שנבדקו. התוצאות הראו שיפור במדדים הפונקציונאליים והמורפולוגיים במיוחד באוכלוסיה בגילאים בין 18 ל- 39 שנים.

Vinciguerra R, Romano MR, Camesasca FI, Azzolini C, Trazza S, Morenghi E, Vinciguerra P:

Corneal Cross-Linking as a Treatment for Keratoconus. Four-Year Morphologic and Clinical Outcomes with Respect to Patient Age.

Ophthalmology 2013;120:908916.