התוצאות כעבור 4 שנים של טיפול בקרטוקונוס באמצעות קרוס לינקינג ( Cross-Linking) / פרופ’ מרדכי רוזנר

קרטוקונוס הוא מחלה דגנרטיבית של הקרנית שמאופיינת בהידרדרות איטית, אסימטרית, דו-צדדית, אשר מהווה כיום הסיבה העיקרית להשתלות קרנית באירופה והשנייה בחשיבותה בארה”ב. שכיחות קרטוקונוס שונה בהתאם למדדים האבחנתיים ומוערכת בין אחד לאלפיים לבין אחד ל- 320. בדרך כלל קרטוקונוס מאובחן בגיל ההתבגרות או הילדות. גיל האבחנה הוא מדד פרוגנוסטי שלילי להגדלת הסיכון להשתלת קרנית ככל שהחולה צעיר יותר ההידרדרות אגרסיבית יותר.

הגישות הטיפוליות בחולים צעירים מאתגרות כיון שהשתלות קרנית בילדים כרוכות בסיכון גבוה של כישלון או כישלון של טיפול באמבליופיה גם כאשר השתל שקוף. טיפול בקרטוקונוס באמצעות קרוס לינקינג של הקרנית Cross-Linking – CXL)) הינו הטיפול היחיד שיש לו פוטנציאל להאט או לעצור את התקדמות המחלה. טיפול זה מבוסס על תגובה פוטו-חימצונית (photo-oxidative reaction) המזורזת על ידי ריבופלבין riboflavin (B2 vitamin), אשר גורמת להקשחת הקרנית, ולתגובה ביו-מכאנית העוצרת את התקדמות המחלה. קרוס לינקינג גורם לשינויים רבים בקולגן, החל בהגדלת מספר הקשרים הקוולנטיים התוך-פיברילאריים והבין-פיברילריים, וכלה בהגדלת התנגודת להתפרקות אנזימטית. שינויים אלה בביומכניקה של הקרנית ידועים בכך שהם תורמים לשיפור בחדות הראייה וכמו כן לשיפור במדדים מורפולוגיים ותפקודיים, במהלך מעקב של 12 חודשים. דיווחים רבים בספרות הצביעו על התוצאות ארוכות הטווח מבחינת היעילות והבטיחות של CXL כטיפול קרטוקונוס פרוגרסיבי. המטרה של המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי הייתה להעריך את התוצאה ארוכת הטווח של ארבע שנים של CXL באוכלוסיה של חולים מקבוצות גיל שונות.

המחקר בוצע באיטליה על ידי חוקרים מ- Humanitas Clinical and Research Center, Rozzano, מ- Department of Surgical and Morphological Sciences, University of Insubria, Circolo Hospital, Varese וכן מ- Studio Oculistico VinciEye, Milan. במחקר השתתפו 400 עיניים עוקבים שטופלו ב- CXL בקרטוקונוס פרוגרסיבי מאפריל 2006 ועד אפריל 2010. הטיפול כלל הסרת האפיתליום, טיפטוף במשך 30 דקות עם תמיסת 1% ריבופלבין ו- 20% דקסטרן ולאחר מכן הקרנה של אור ultraviolet A בעוצמה של 3 מיליוואט לסנטימטר מרובע למשך 30 דקות. התוצאים העיקריים היו חדות הראיה הטובה ביותר, הרפרקציה הספירית והאסטיגמטיות, Scheimpflug tomography, ומדידת אברציות, שנבדקו כעבור חודש, 6, 12, 24, 36 ו- 48 חודשים לאחר טיפול בקרטוקונוס ב- XCL. הנתונים חולקו לפי גילאי החולים בקבוצות גיל של צעירים מ- 18 שנים, 18 עד 29 שנים, 30 עד 39 שנים ומבוגרים מ- 40 שנים. במחקר נכללו 400 עיניים של 301 חולים. התוצאות הפונקציונאליות הצביעו על הטבה משמעותית בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר בכל קבוצות הגיל. ההטבה הרבה ביותר הייתה בקבוצות הגיל השנייה והשלישית (בגילאים בין 18 עד 39 שנים) כעבור 36 חודשים מהטיפול. התוצאות המורפולוגיות הראו שינוי בצורת הקרניות בכיוון הפחתת עיוות באופן משמעותי בכל קבוצות הגיל , שהייתה גבוהה במיוחד בקבוצות הגיל השנייה והשלישית (בגילאים בין 18 עד 39 שנים) כעבור 36 חודשים מהטיפול. הודגם גם שיפור באיכות האופטית של הקרנית בכל קבוצות הגיל והייתה רבה ביותר בקבוצת הגיל השלית (30 עד 39 שנים) כעבור 36 חודשים מהטיפול.

מסקנת החוקרים היא ש- CXL תורם לייצוב הקרנית בכל קבוצות הגיל וגורמת לשיפור במדדים הפונקציונאליים והמורפולוגיים שנבדקו. התוצאות הראו שיפור במדדים הפונקציונאליים והמורפולוגיים במיוחד באוכלוסיה בגילאים בין 18 ל- 39 שנים.

Vinciguerra R, Romano MR, Camesasca FI, Azzolini C, Trazza S, Morenghi E, Vinciguerra P:

Corneal Cross-Linking as a Treatment for Keratoconus. Four-Year Morphologic and Clinical Outcomes with Respect to Patient Age.

Ophthalmology 2013;120:908916.  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן