ניתוח ירוד הינו הפרוצדורה העינית השכיחה ביותר בכל העולם. השלבים העיקריים של פרוצדורת הפאקואמולסיפיקציה, אשר משפיעים על הבטיחות של הניתוח ועל הרפרקציה של העין בעקבותיו, מבוצעים כיום באופן ידני. האיכות של הקפסולוטומיה הקדמית משפיעה על שיעור הסיבוכים ועל הרפרקציה, וזהו אחד השלבים הקשים ביותר ללימוד עבור מתלמדים ומנתחים לא מנוסים. הטכניקות החדשות יותר של פאקואמולסיפיקציה ידנית על ידי שבירה של גרעין העדשה והסרתו מפחיתות את האנרגיה האולטרסונית הנדרשת, אך הן מאתגרות מבחינה טכנית. החתכים המבוצעים בקרנית השקופה Clear corneal incisions מאפשרים ריפוי מהיר מאד ותוצאות משופרות של ראיה, אך עלולות לגרות גם לדפורמציות מכאניות ודלף.

לייזר פמטוסקונד Femtosecond (FS) lasers הינו בעל פולסים אולטרא-קצרים של אנרגיה באורך גל אינפרה-אדום ונעשה בו שימוש ברפואת עיניים במשך שנים רבות, לרוב לצורך הכנת מתלי קרנית במהלך ניתוחי LASIK לתיקוני תשבורת. טכנולוגיה שמשלבת הדמיה ברזולוציה גבוהה של המקטע הקדמי עם לייזר FS שיכול לטפל ברקמה המצויה עמוק יותר בעין אפשרה בנייה של מערכת שמסוגלת ליצור חתכים צדדיים בקרנית, לבצע קפסולוטומיה קדמית וכן לשבור את הגרעין או לרכך אותו בצורה אוטומטית מבוקרת מחשב עם מזעור הנזק שנגרם לרקמות סמוכות. יש התקדמות משמעותית בפיתוח החומרה ובניסיון הניתוחי שהצטבר מאז הוצג הדור הראשון של מכשיר הלייזר לניתוח ירוד. מצטבר מידע על הפחתת זמן הפאקואמולסיפיקציה, פצע ניתוחי משופר, דיוק רב יותר בביצוע הקפסולוטומיה הקדמית והנחה יציבה ומתוכננת יותר של העדשה המושתלת.  לאור זאת, היישום של לייזר FS הינו בעל פוטנציאל לשפר את התוצאות של ניתוח הירוד ולעזור למנתחי ירוד בעלי ניסיון ויכולת שונים לשפר את ניתוחי הירוד שהם מבצעים. ההשפעות של טכנולוגיה חדשה זו על התוצאה מבחינת הרפרקציה לאחר ניתוח ירוד, חדות הראייה, שיעור הסיבוכים, הבטיחות לחולה, השפעתו על טכנולוגיות אחרות הקשורות לניתוחי ירוד, על כלכלת הבריאות, העליות למטופל ולביטוחי הבריאות עוררו עניין רב ודיונים רבים בקרב רופאי העיניים.

לאחר שדווח על הניסיון הראשוני עם השימוש בניתוח ירוד בלייזר, למרות שלייזר FS הקל על צפיית התוצאה של השלבים השונים של ניתוח הירוד, הייתה עקומת למידה שלוותה בשיעור גבוה של סיבוכים. המטרה של מחקר המשכי זה הייתה להעריך את שיעור הסיבוכים בסדרת פרוספקטיבית גדולה של ניתוחים שבוצעו על ידי מנתחים המנוסים בניתוחי ירוד באמצעות לייזר FS, ולהשוות את שיעור הסיבוכים עם אלה של סדרת הניתוחים הראשוניים שבוצעו על ידי אותם מנתחים. המחקר בוצע באוסטרליה ב- Vision Eye Institute, Chatswood ו- Save Sight Institute, Discipline of Ophthalmology של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סידני. במחקר נכללו 1500 ניתוחים עוקבים של ירוד ו- refractive lens exchange surgery באמצעות לייזר FS בקליניקה פרטית אחת. כל העיניים שנותחו בין אפריל 2011 למרס 2012 נכללו במחקר. כל המקרים עברו קפסולוטומיה קדמית, שבירה (פרגמנטציה) של העדשה, וחיתוך של הקרנית בעזרת Alcon/LenSx FS laser. הפרוצדורה הושלמה בעזרת פאקואמולסיפיקציה והשתלת עדשה תוך עינית. המקרים חולקו לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה כללה את 200 הניתוחים הראשונים שבוצעו כאשר הניסיון היה מוגבל, והקבוצה השנייה את 1300 המקרים שבוצעו לאחר מכן על ידי אותם המנתחים. התוצא העיקרי היה שיעור הסיבוכים התוך ניתוחיים והשוואה בין שתי הקבוצות.

נמצא ששתי הקבוצות היו ברות השוואה מבחינה דמוגרפית. קרעים בקופסית הקדמית קרו ב- 4 אחוזים בקבוצה הראשונה לעומת 0.31 אחוזים בקבוצה השנייה. קרעים בקופסית האחורית היו ב- 3.5 אחוזים בקבוצה הראשונה לעומת 0.31 אחוזים בקבוצה השנייה. דיסלקציה אחורית של העדשה התרחשה ב- 2 אחוזים בקבוצה הראשונה ואף לא במקרה אחד מהקבוצה השנייה. גם התכווצות האישון לאחר הלזירה התפתחה פחות 1.5 אחוזים בקבוצה הראשונה, לעומת 1.05 אחוזים בקבוצה השנייה, והתפתחות tags של קופסית קדמית היו ב- 10.5 אחוזים בקבוצה הראשונה לעומת 1.61 אחוזים בקבוצה השנייה. ההבדלים בין הקבוצות לגבי כל הסיבוכים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית.

מסקנת החוקרים היא שלפי ניסיונם הבטיחות והתוצאות של ניתוחי ירוד בלייזר משתפרים משמעותית ככל שגדל ניסיון המנתחים והטכנולוגיה משתפרת. מחקר זה הוא פרוספקטיבי ועל סדרה גדולה של מנותחים אך הוא לא תורם למידע החשוב עוד יותר האם טכנולוגיה זו עדיפה על הטכנולוגיה הקיימת של פאקואמולסיפיקציה ללא שימוש בלייזר בידיים של אותם מנתחים.

Roberts TV, Lawless M, Bali SJ, Hodge C, Sutton G:

Surgical Outcomes and Safety of Femtosecond Laser Cataract Surgery. A Prospective Study of 1500 Consecutive Cases.

Ophthalmology 2013;120:227233.