הרפס זוסטר אופתלמיקוס חד צדדי גורם לשינויים בעצבי הקרניות של שתי העיניים / פרופ’ מרדכי רוזנר

זיהום של וירוס ההרפס זוסטר גורם לראקטיבציה של וירוס הוריצלה זוסטר ממצבו הלטנטי בחולים עם היסטוריה של וריצלה. השכיחות היא בערך של אחד למיליון לשנה בארה”ב. הביטוי השכיח הוא של פריחה מכאיבה בעור. הגנגליון הטריגמינלי הינו המיקום השכיח ביותר של וירוס וריצלה לטנטי (65-90 אחוזים) וההתפצלות האופתלמית הראשונה נפגעת בערך פי 20 יותר מההתפצלויות האחרות. למרות שכ- 30 אחוזים מהאוכלוסייה לוקים בזיהום של הרפס זוסטר במהלך חייהם, רק בין 10 ל- 20 אחוזים מהמקרים יש מעורבות של העין או האדנקסה. בערך בשני שליש מהחולים עם הרפס זוסטר אופתלמיקוס מתפתחת קרטיטיס אשר לעיתים שכיחות מלווה באיבוד תחושה בקרנית כתוצאה מדנרבציה-denervation נגליוניטיס נקרוטית או נזק לגרעין המזנצפלי בגזע המוח. הפגיעה בעצבוב הקרנית הנובעת מכך גורמת לקרטופתיה נאורוטרופית, המתבטאת במצבים כמו עין יבשה, דפקטים עקשניים באפיתל הקרנית, דלקת, ואף התמוססות הקרנית ופרפורציה הגורמים לירידה משמעותית בראיה או לעיוורון.

עצבי הקרנית יוצרים פלקסוס עצבי אשר לא רק מהווה הגנה לשטח פני הקרנית על ידי וויסות סנסורי של רפלקס המצמוץ,  אלא גם גורם להפרשה של פקטורים טרופיים שונים אשר מווסתים את השלמות האפיתליאלית, הפרוליפרציה של תאי האפיתל ואת תהליך ריפוי פצע. למרות שלא ניתן לראות בבדיקה רגילה במנורת סדק את ההסתעפויות המורכבות של עצבים אלה בסטרומה ובאפיתל של הקרניות, הם ניתנים לצפייה באמצעות in vivo confocal microscopy (IVCM). המיקרוסקופ הקונפוקלי הזה הפך להיות כלי עזר קליני יעיל לבדיקה של הקרנית ברמה התאית או המיקרוסקופית. טכניקה זו מאפשרת לבדוק את הקשר בין עצבוב הקרנית לתחושה בקרנית באנשים בריאים ובקרניות עם מחלות שונות כמו עיניים יבשות, קרטוקונוס, קרטיטיס של הרפס סימפלקס, חולי סוכרת ובחולים לאחר ניתוחי קרנית. בנוסף לכך, במצבי נאורופתיה פריפרית סוכרתית, IVCM מאפשר לאבחן ולהעריך התקדמות של המחלה.

למרות השכיחות היחסית גבוהה של הרפס זוסטר אופתלמיקוס והתוצאות המשמעותיות שלה כתוצאה מקרטיטיס נאורוטרופית, עד עתה אף מחקר לא בדק באופן סיסטמטי את עצבי הקרנית ואת תחושת הקרנית בחולים כאלה. המחקר הנוכחי בדק את מידת הנזק לעצבי הקרנית בחולי הרפס זוסטר אופתלמיקוס באמצעות IVCM.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מה- Ocular Surface Imaging Center and Cornea & Refractive Surgery Service, Massachusetts Eye & Ear Infirmary, Department of Ophthalmolog,  ומהמחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה הרוורד בבוסטון, מסצוסטס. המחקר היה פרוספקטיבי ומבוקר. הא כלל 27 עיניים עם אבחנה של הרפס זוסטר אופתלמיקוס. העין השניה שלא נפגעה של כל חולה נבדקה אף היא והתוצאות בשתי העיניים של החולים הושוו לתוצאות ב- 15 עיניים נורמליות שהיוו את קבוצת הביקורת. הבדיקות בוצעו במיקרוסקופ קונפוקלי Confoscan 4 מתוצרת Nidek. בוצעה גם בדיקת corneal esthesiometry של מרכז הקרנית בשתי העיניים של כל נבדק בקבוצת החולים ובקבוצת הביקורת. החולים חולקו ל- 3 קבוצות: הנורמליים, עם ירידה בינונית בתחושה ועם ירידה חמורה בתחושה. התוצא העיקרי היה שינויים בצפיפות העצבית בקרנית, המספר של העצבים, של סיבי העצב העיקריים, ההתפצלויות, והפיתוליות של העצבים והשוואת התוצאות למידת התחושה בקרנית, משך המחלה ומספר האירועים החוזרים שלה.

נמצא שבעיניים עם הרפס זוסטר אופתלמיקוס יש הפחתה משמעותית באורך העצבים, במספרם, במספר הסיבים העיקריים ובמספר ההתפצלויות, בהשוואה לקבוצת הביקורת הנורמלית. גם בעיניים הקונטרהלטרליות של החולים עם עין שנפגעה מהרפס זוסטר אופתלמיקוס נמצאה הפחתה משמעותית מבחינה סטטיסטית באורך העצבים, במספר העצבים ובמספר סיבי העצב העיקריים, בהשוואה לקרניות הנורמליות. נמצאה התאמה משמעותית מבחינה סטטיסטית בין מידת ההפחתה  בצפיפות העצבים, במספר העצבים, במספר סיבי העצב העיקריים ובמידת הפיתול של העצבים לבין מידת הירידה בתחושה בקרניות.

מסקנת החוקרים היא שבחולים עם הרפס זוסטר אופתלמיקוס בעין אחת יש פגיעה משמעותית בעצבוב הקרניות בשתי העיניים, בהשוואה לקבוצת הביקורת. נמצאה התאמה בין תחושת הקרנית לבין השינויים בעצבוב הקרנית כפי שמודגמים באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי.

Hamrah P, Cruzat A, Dastjerdi MH, Prüss H,  Zheng L, Shahatit BM, Bayhan HA, Dana R, Pavan-Langston D:

Unilateral Herpes Zoster Ophthalmicus Results in Bilateral Corneal Nerve Alteration.

An In Vivo Confocal Microscopy Study.

Ophthalmology 2013;120:4047.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן