הדמית כורואיד, הינה בעלת תפקידים חשובים רבים בעין, הכוללים תמיכה מטבולית באפיתל הפיגמנטרי של הרשתית ואספקת דם לשכבות הרשתית החיצוניות. אולם, הדמית מעורבת גם בפתוגנזה של מספר מחלות שמסכנות את הראייה, כמו ניוון מקולרי מחמת גיל, polypoidal choroidal vasculopathy, central serous chorioretinopathy, VogtKoyanagiHarada disease וכוריו רטינופתיה המלווה קוצר ראייה גבוה.

בדיקה של הדמית באמצעות אופתלמוסקופיה לא ישירה (indirect ophthalmoscopy) ובאמצעות אנגיוגרפיה עם פלואורסצאין הינה מוגבלת בגלל ההפרעה הנגרמת על ידי האפיתל הפיגמטרי של הרשתית. אנגיוגרפיה עם אינדוציאנין ירוק מאפשרת לראות את הפרפוזיה של כלי הדם של הדמית אך לא מאפשרת בדיקה תלת-ממדית אנטומית כמותית.  באמצעות מכשיר spectral-domain optical coherence tomography (SD-OCT) פותחה הטכניקה של הדמית עומק מוגברת enhanced depth imaging (EDI) שמאפשרת לבצע הדמיה ומדידות בחי (in vivo) של הדמית. טכניקה זו אפשרה לבצע מחקרים רבים שבדקו באופן דו-ממדי את הדמית באנשים בריאים ובאנשים עם פתולוגיות כוריו-רטינליות. כיון שלא הייתה בנמצא תוכנה שתבצע  automated choroidal segmentation עובי הדמית חושב באופן ידני ורק בנקודות נבחרות. כתוצאה מכך המידע על הנפח האמיתי של בדמית הינו מוגבל. עובי הדמית נמדד במחקרים שונים בפובאה ובנקודות מסוימות באנשים בריאים אך התוצאות שפורסמו היו שונות, כנראה בגלל דגימות קטנות, שיטות שונות של הדמיה וחוסר אחידות בבחירת נקודות המדידה.

כדי להתגבר על בעיות אלה בדיקה של עובי כל הדמית של הקוטב האחורי שהיה אמצעי טוב יותר להעריך מחלות כוריו-רטינליות. מיפוי נפח הדמית הוצג על ידי Hirata וחבריו, אשר השתמשו OCT ניסיוני של לא ניתן להשגה באופן מסחרי. Shin וחבריו חישבו את עובי הדמית באמצעות 6 פרוטוקולים של מיפוי במכשיר OCT מסחרי. אולם, הגבול בין הדמית לסקלרה לא נבע בכל המקרים בגלל בחדירות הלא טובה דרך האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית. בנוסף לכך היו מגבלות נוספות לטכניקת מדידה זו.

הקבוצה שביצעה את המחקר הנוכחי השתמשה בשיטה חדשה למדידת נפח הדמית, תוך שימוש בתוכנה מובנית למדידת נפח הרשתית במכשיר EDI SD-OCT לאחר סגמנטציות ידניות של 31-raster scan protocol. נמצא שהשונות בין בדיקות שונות של אותו בודק ושל בדיקות על ידי בודקים שונים, הייתה מצוינת.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבצע הדמיה טופוגרפית תלת-ממדית של נפח הדמית של הקוטב האחורי במדגם גדול של אנשים בריאים ולהעריך את הקשר בין נפח הדמית למשתנים כמו גיל, מגדר,  ואורך העין. המחקר בוצע בקליפורניה, בחלקת העיניים של Jacobs Retina Center at Shiley Eye Center, University of California San Diego, La Jolla. היה זה מחקר רטרוספקטיבי על סידרת נבדקים. במחקר השתתפו 176 עיניים של 114 אנשים ללא מחלה של הרשתית או הדמית. בוצעה הערכה של תוצאות הבדיקות שבוצעו להם באמצעות EDI SD-OCT imaging. בוצעה סגמנטציה ידנית של הדמית על ידי שני מומחי רשתית. מיפוי של נפח הדמית המקולרית  וטופוגרפיה תלת-ממדית שלה נוצרו באופן אוטומטי על ידי התוכנה המובנית של המכשיר. חושב הנפח הממוצע של הדמית ובוצעה regression analysis כדי להעריך את הקשר בין נפח הדמית המקולרית לבין הגיל, המגדר ואורך העין.

נמצא שהנפח הממוצע של הדמית הינו 0.228 מילימטר מעוקב עבור הטבעת המרכזית, ו- 7.374 מילימטר מעוקב עבור כל ה- ETDRS grid. הרביע הנזלי הינו בעל נפח הדמית הקטן ביותר, והרביע העליון הינו בעל נפח הדמית הגדול ביותר. לא היה הבדל בין נפח הדמית של הרביע הטמפורלי והתחתון. נפח הדמית בכל טבעות ה- EDTRS היה בהתאמה באופן משמעותי לאורך העין לאחר תיקון לגיל ולמגדר. נפח הדמית קטן ב- 0.53 מילימטר מעוקב (7.32 אחוזים) עבור כל עשור, וב- 0.56 מילימטר מעוקב (7.59 אחוזים) עבור כל מילימטר של אורך אקסיאלי של העין. בגברים נפח הדמית היה ב- 7.37 אחוזים גדול יותר מאשר בנשים.

המסקנה היא ששיטת ה- Enhanced depth imaging SD-OCT הינה שיטת בדיקה לא חודרנית שנסבלת היטב, עם יכולת מצוינת לאפשר הדמיה טופוגרפית תלת-ממדית של הדמית שמאפשרת מדידה של נפח הדמית של הקוטב האחורי בעזרת סגמנטציה ידנית. לגיל ולאורך האקסיאלי של העין נמצאים בקשר הפוך לנפח הדמית, דבר שכנראה גורם לשינויים מטבוליים ברשתית בזקנים ובאנשים עם קוצר ראיה גבוה. כאשר מפענחים את התוצאות של EDI SD-OCT scan של הדמית יש לקחת בחשבון את המגדר של הנבדק.

Barteselli G, Chhablani J, El-Emam S, Wang H, Chuang J, Kozak I, Cheng L, Bartsch DU, Freeman WR:

Choroidal Volume Variations with Age, Axial Length, and Sex in Healthy Subjects: A Three-Dimensional Analysis.

Ophthalmology 2012;119:25722578.