העריכו של- 30 מיליון אנשים בארה”ב יש ממברנה אפירטינלית בעין אחת לפחות. ממברנה אפירטינלית המערבת את האזורים המקולרי או הפרימקולרי עלולה לגרום לפגיעה בחדות הראיה, למטמורפופסיה, מיקרופסיה ולעיתים גם לדיפלופיה מונוקולרית. הצורה המוקדמת של ממברנה אפירטינלית, המכונה “רפלקס צלופן מקולרי” לרוב איננה סימפטומטית, אך צורתה החמורה יותר המכונה “פיברוזיס פרה-רטינלי מקולרי” יכול להיות מלווה בירידה בחדות הראיה.

בשנים האחרונות, מחקרים בקרב קבוצות אתניות שונות סיפקו נתונים על שכיחות הממברנה האפירטינלית שנעה בין 2.2% ל- 18.5%. העריכו ששכיחות הממברנה האפירטינלית נמוכה יחסית בקרב אסייתיים בהשוואה ללבנים.  במחקר אחד לדוגמא, דווח על שכיחות ממברנה אפירטינלית הייתה נמוכה יותר (2.8%) בקרב יפנים בהשוואה ללבנים (5.1% עד 9.1%). ב- Beijing Eye Study וב- Handan Eye Study גם כן דווח על שכיחות נמוכה יחסית של ממברנה אפירטינלית בקרב סינים שהייתה 2.2% ו- 3.0% בהתאמה. ב-  Funagata Study בקרב יפנים וכן ב- Singapore Malay Eye Study אובחנה ממברמה אפירטינלית מצילומי פונדוס שדורגו בהתאם לאותם פרוטוקולים כמו ב-  Blue Mountains Eye Study. לאחר התאמה לגיל, נמצא שהשכיחות של ממברנה אפירטינלית הייתה גבוהה יותר בקרב מלאים מאסיה אך דומה בקרב היפנים והלבנים. הגורמים לשונות הרבה הזו בתוצאות המחקרים השונים ובקרב קבוצות אתניות שונות אינם ברורים, אך ניתנים לייחוס לתכנון שונה של המחקרים, שוני בשיטות הדגימה, שוני בשיטות הצילום, ושוני בזיהוי ובהגדרה של ממברנה אפירטינלית, במיוחד בשלביה הראשוניים. כתוצאה מכך עדיין לא ברור אם אכן קיימים הבדלים אמיתיים בשכיחות ממברנה אפירטינלית בגזעים שונים ובקבוצות אתניות שונות.

למרות מאמץ רב שהושקע במחקר קליני ומעבדתי, גם הפתוגנזה של ממברנה אפירטינלית איננה ברורה לגמרי. אכן ידוע שממברנה אפירטינלית מופיעה יחד עם מחלות עיניים כמו רטינופתיה סוכרתית, חסימת וריד הרשתית והיפרדות רשתית, וכן בעקבות ניתוחי רשתית כמו לאחר ניתוח ירוד, אך רוב הממברנות האפירטינליות מופיעות באנשים ללא כל עדות קלינית למצבים עיניים אלה ובדרך כלל הן מסווגות כאידיופתיות. המחקרים שפורסמו סיפקו מעט עדות עקבית בנוגע לגורמי הסיכון להתפתחות ממברנה אפירטינלית אידיופתית בנוסף לגיל.

המאמר הנוכחי מדווח על השכיחות ועל גורמי הסיכון של ממברנה אפירטינלית באוכלוסיה מולטי-אתנית בארצות הברית ומתאר את ההבדלים שנמצאו בגזעים ובקבוצות האתניות השונים. המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מהמרכז לחקר העין של אוסטרליה שמאוניברסיטת מלבורן, מבית הספר לבריאות ולהתפתחות חברתית של –  Deakin University במלבורן, אוסטרליה, מהמחלקה לעיניים ומדעי הראיה של אוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, ויסקונסין, מהאגף לאפידמיולוגיה וליישומים קליניים של המכון הלאומי לעיניים של המכון הלאומי לבריאות NIH שבבתסדה שבמרילנד, ומהמכון הסינגפורי לחקר העין של Yong Loo Lin School of Medicine של האוניברסיטה הלאומית של סינגפור.

במחקר נכללו 5960 המשתתפים ב-  Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis (MESA) שנבדקו בפגישה השנייה שלהם, במסגרתה בוצע צילום פונדוס. גיל המשתתפים היה בין 45 ל- 84, והם כללו לבנים, שחורים, היספאנים וסינים מ- 6 קהילות בארה”ב. האבחנה של ממברנה אפירטינלית נעשתה לצילומי פונדוס דיגיטליים לא סטראוסקופיים והיא דורגה כרפלקס צלופן מקולרי ללא קפלי רשתית, או פיברוזיס פרה-רטינלי מקולרי עם קפלי רשתית. גורמי סיכון נבדקו מתוצאות ראיונות סטנדרטיים, בדיקות קליניות ובדיקות דם. התוצאים העיקריים היו שכיחות הממברנה האפירטינלית בגזעים וקבוצות אתניות שונות וגורמי הסיכון שלה.

מהתוצאות נמצא ששכיחות ממברנה אפירטינלית היא בסך הכל 28.9%. ב- 25.1% מהמקרים היה כרפלקס צלופן מקולרי ללא קפלי רשתית ו- 3.8% היו עם פיברוזיס פרה-רטינלי מקולרי עם קפלי רשתית.  השכיחות של ממברנה אפירטינלית הייתה גבוהה באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית בקרב סינים (39.0%), בהשוואה להיספאנים (29.3%), לבנים (27.5%), או שחורים (26.2%). במודלים מולטיוריאנטים נמצא שגיל מתקדם יותר, סוכרת, והיפרכולסטרולמיה היו קשורים באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית לממברנה אפירטינלית.

מסקנת החוקרים הייתה שממברנה אפירטינלית שכיחה יותר בסינים בהשוואה ללבנים, שחורים או היספאנים. גורמי הסיכון של ממברנה אפירטינלית הם גיל מתקדם, קיום סוכרת והיפרכולסטרולמיה.

Ng CH, Cheung N, Wang JJ, Islam AFM, Kawasaki R, Meuer SM, Cotch MF, Klein BEK, Klein R, Wong TY:

Prevalence and Risk Factors for Epiretinal Membranes in a Multi-Ethnic United States Population.

Ophthalmology 2011;118:694699.