המהלך הטבעי של חסימת וריד הרשתית המרכזי – Evidence-based review /פרופ’ מרדכי רוזנר

חסימת וריד הרשתית המרכזי (CRVO) הינו מצב שמסכן את הראיה ושכיחותו באוכלוסייה המבוגרת הינו בין 0.1% לבין 0.5%. באופן מסורתי מחלקים CRVO לשני תת-הסוגים איסכמי (ב- 20% מהמקרים) ולא-איסכמי, בהתאם למידת הנונפרפוזיה הקפילארית (capillary nonperfusion) המזוהה בצילום פלואורסצאין אנגיוגרפיה.

קיימות הגדרות מרובות אך התיאור המקובל ביותר של CRVO איסכמי הוא כאשר קיימים לפחות 10 שטחי דיסקה של חוסר פרפוזיה קפילארית. חלק מהחוקרים התייחסו לחסימה ורידית המירטינלית hemi-retinal vein occlusion כאל תת-קבוצה של CRVO כיון שהפרוגנוזה לראיה והסיבוכים דומים יותר לאלה של CRVO מאשר לחסימת ענף של וריד רשתית BRVO. הסיבות העיקריות של פגיעה בראיה כסיבוך של CRVO הינן בצקת מקולרית, דימום לזגוגית, נאווסקולריזציה וגלאוקומה נאווסקולארית.

במהלך עשרות השנים האחרונות הוצעו טיפולים חדשים ל- CRVO. אלה כללו טיפולים תרופתיים באנטיקואגולנטים, פיברינוליטים, אצטאזולאמיד ו- isovolemic hemodilution. בשנים אחרונות הציעו טיפול בהזרקות לזגוגית של סטרואידים או חומרים נוגדי פקטורי גדילה של אנדותל וסקולארי, כמו bevacizumab. היעילות של רבים מטיפולים אלה איננה ברורה. מגבלה בסיסית בהערכת יעיליות הטיפולים הינה מיעוט הנתונים על ההתפתחות הטבעית של CRVO בהתייחסות לתוראות חדות הראיה בטווח הארוך, התפתחות בצקת מקולרית והסיכון לפתח נאווסקולריזציה. ידיעה מפורטת של מדדים אלה הינה הכרחית כדי לתת לחולים יעוץ מבוסס בנוגע ליעילות ולסיכונים שבטיפולים השונים.

המטרה של הסקירה הנוכחית היא לתאר את המהלך הטבעי של CRVO בהתבסס על המידע המוכח הטוב ביותר שקיים בספרות עד היום. הסקירה בוצעה על ידי חוקרים מאוסטרליה, מ- Centre for Eye Research Australia, University of Melbourne ומ- Royal Victorian Eye and Ear Hospital ממלבורן, מ- Centre for Vision Research, University of Sydney, מקליפורניה – Allergan, Inc, Irvine, ומסינגפור מ- Singapore Eye Research Institute, National University of Singapore. נסקרה כל הספרות באנגלית עד נובמבר 2008. כל העבודות הרלבנטיות שעסקו במהלך הטבעי של חסימת וריד רשתית מרכזי וכל המחקרים הקליניים שבדקו טיפולים ב- CRVO שכללו ביקורת ללא טיפול נאספו באופן נפרד על ידי שני חוקרים. סך הכל זוהו 5966 פרסומים ומתוכם אותרו 53 עבודות מתאימות. אלה כללו ביחד 3271 עיניים עם CRVO עם נתונים על המהלך הטבעי.

חדות הראייה הייתה לרוב 20/40 או נמוכה יותר בבדיקה הראשונית והידרדרה עוד יותר במהלך הזמן. למרות ששה מחקרים דיווחו על שיפור בחדות הראייה, באף אחד מהם לא היה שיפור מעבר ל- 20/40. עד 34% מהעיניים עם CRVO לא איסכמי הפכו ל- CRVO איסכמי במהלך תקופה של 3 שנים. במקרים עם CRVO איסכמי, התפתחה גלאוקומה נאוואסקולרית בלפחות 23% מהעיניים במהלך 15 חדשים. במקרים עם CRVO לא איסכמי, הבצקת המקולית נספגה בערך ב- 30% מהעיניים במהלך הזמן ורק לעיתים נדירות התפתחה גלאוקומה נאוואסקולארית.

מסקנת החוקרים היא שחדות הראיה של עיניים עם CRVO שלא טופלו היא בדרך כלל נמוכה, וממשיכה להידרדר עם הזמן. רבע מהעיניים עם CRVO לא איסכמי הופכות להיות CRVO איסכמי.

McIntosh RL, Rogers SL, Lim L, Cheung N, Wang JJ, Mitchell P, Kowalski JW, Nguyen HP, Wong TY:

Natural History of Central Retinal Vein Occlusion: An Evidence-Based Systematic

Review

Ophthalmology 2010;117:11131123.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן