חסימת וריד רשתית הינה החסימה השכיחה ביותר של כלי דם ברשתית. באמצעות טכניקות האנגיוגרפיה המסורתיות ניתן לזהות ולעקוב אחר התוצאות הנלוות שעשויות לפגוע בראיה, של חסימת וריד רשתית, כמו נאווסקולריזציה ובצקת מקולרית. לאנגיוגרפיה כזו יש אכן תפקיד אינטגרלי בפרוטוקול הטיפול שהוכתבו על ידי ה-  Branch Vein and Central Vein Occlusion Studies.

עיניים לא מעטות מבין אלה שעברו חסימת ענף של וריד רשתית מרכזי BRVO וחסימה המיסנטרלית של וריד רשתית HCVO סובלות מבצקת מקולרית שלא מגיבה לטיפול מקולרי בלייזר. נראה שעיניים מסוימות עם בצקת מקולרית מגיבות באופן זמני לטיפול פרמקולוגי כמו antivascular endothelial growth factor או טיפול בסטרואידים.  בנוסף לכך, בתת-קבוצה של עיניים עם נאווסקולריזציה יש דימומים חוזרים לרשתית למרות טיפול מסורתי בפוטוקואגולציה.

החיסרון של המחקרים הקודמים היה חוסר ההדגמה של הקף הרשתית, בגלל התמונות של המצלמות הרגילות המשמשות לבדיקת פלואורסצאין אנגיוגרפיה הכוללות 30 מעלות של הרשתית. גם באמצעות צירוף תמונות composite images ניתן להשיג מבט של 75 מעלות של הרשתית, ורוב ההיקף של הרשתית נשאר ללא כיסוי. למרות שהמחקרים על – BRVO ועל חסימת וריד מרכזי של הרשתית CRVO השיגו תוצאות והוציאו המלצות עדיין לא ידוע תפקיד הרשתית ההיקפית בפתוגנזה של איבוד ראייה בעיניים עם חסימת וריד ברשתית.

ניסיונות רבים נעשו להשיג תמונות אנגיוגרפיה של הרשתית בזוית רחבה. אולם, המחקרים הקודמים היו כרוכים בשימוש במערכות שהיו צריכות הרכבת עדשת מגע,  היו תלויים בשיתוף פעולה מצוין של הנבדק או בצורך בסדציה של הנבדק. מאידך, אנגיוגרפיה פלואורסצנטית של שדה אולטרה רחב מושגת באמצעות ה- Optos C200 MA scanning laser ophthalmoscope המיוצר על ידי החברה האנגלית Optos PLC, מאפשרת לבדוק עד 200 מעלות של הרשתית באמצעות מערכת שלא מצריכה עדשת מגע. במחקר הנוכחי נבחן מכשיר צילום חדש זה בחולים עם BRVO או HRVO במטרה לזהות ממצעים אנגיוגרפיים בהיקף הרשתית ולקבוע את הקשר בינם לבין התפתחות בצקת מקולרית ונאווסקולריזציה בחולים אלה.

המחקר נערך בקליפורניה על ידי חוקרים מיחידת הרשתית של Jules Stein Eye Institute וממחלקת העיניים של David Geffen School of Medicine at University of California, Los Angeles. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 78 חולים. הצילומים שבוצעו לחולים אלה נבחנו ודורגו בהתאם לקיום ממצאים של untreated nonperfusion (אזורים עם חוסר פרפוזיה ללא עדות לטיפולי פוטוקואגולציה), דלף וסקולארי היקפי מאוחר late peripheral vascular leakage –, נאווסקולריזציה, בצקת מקולרית, וטיפולי לייזר קודמים.  כל החולים עברו גם בדיקת OCT כדי לוודא את התעבות המקולה וכדי להוציא את החולים עם משיכה ויטראו-רטינלית.

התוצאות כוללות בחינה של אנגיוגרמות של 80 עיניים של 78 חולים עם אבחנה של BRVO ב- 86% מהם ו- HRVO ב- 14%. הממצאים כללו בצקת מקולרים על פי האנגיוגרפיה ב- 80%,  חוסר פרפוזיה ללא טיפול ב- 82%, נאווסקולריזציה ב- 21%, ודלף וסקולארי היקפי מאוחר ב- 58%. נמצא קשר הדוק בין קיום אזורי חוסר פרפוזיה שלא טופלו בפוטוקואגולציה, בכל מיקום שהוא, לבין בצקת מקולרית.  המשמעות הסטטיסטית של הקשר בין קיום אזורי חוסר פרפוזיה שלא טופלו בפוטוקואגולציה באזורים קדמיים לאקווטור לבין בצקת מקולרית, הייתה עוד יותר חזקה. היה קשר משמעותי בין קיום אזורי חוסר פרפוזיה שלא טופלו בפוטוקואגולציה לבין נאווסקולריזציה. לא נמצא קשר בין דלף וסקולארי מאוחר היקפי לבין ממצא אנגיוגרפי או קליני אחר שנבדק.

מסקנת החוקרים הייתה שביצוע אנגיוגרפיה עם צילום שדה אולטרה רחב מאפשר לראות את הפתולוגיה בהיקף הרשתית בחולי BRVO ו- HRVO. הדבר עשוי להיות חשוב בהערכה שלהם ובקביעת הטיפול. הממצאים של המחקר הנוכחי תומכים בהנחה שאזורי רשתית עם חוסר פרפוזיה שלא טופלו עלולים להיות המקור לייצור מדיאטורים ביוכימיים שגורמים להתפתחות נאווסקולריזציה ובצקת מקולרית.

Prasad PS, Oliver SCN, Coffee RE, Hubschman JP, Schwartz SD:

Ultra Wide-Field Angiographic Characteristics of Branch Retinal and Hemicentral Retinal Vein Occlusion

Ophthalmology 2010;117:780784.