נבוס כורואידלי ענק – הממצאים הקליניים והמהלך הקליני/ פרופ’ מרדכי רוזנר

נבוס כורואידלי הינו נגע מלנוציטי שפיר שגודלו לרוב פחות מ- 5 מ”מ בקוטרו ופחות מ- 2 מ”מ בגובהו. השכיחות מוערכת ב- 4.2% עד 7.9% בהתאם לאוכלוסיה, הקריטריונים ושיטת הבדיקה. למרות שהדבר קורה לעיתים נדירות, הנבוס הכורואידלי עלול להתפתח למלנומה ממאירה. הסיכון לטרנספורמציה ממאירה של נבוס כורואידלי קשור לגיל, ומוערך בין 1:269565 לקבוצת הגיל 15 עד 19 שנים לבין 1:3664 בקבוצת הגיל 80 עד 84 שנים בקרב אמריקאים לבנים. לפי נתונים אלה חישבו ומצאו שהסיכון לטרנספורמציה ממאירה של נבוס כורואידלי במהלך החיים של אמריקאים לבנים בגיל 90 שנה הוא 1%.

נבוס כורואידלי יכול לדמות מלנומה כורואידלי.  בבחינה של 12000 חולים שהופנו עם אבחנה של חשד למלנומה ממאירה של הכורואיד, ל- 1739 המהווים 14% היו נגעים אחרים, ונבוסים כורואידליים היו ב- 851 (כמחצית) מהם. ככל שהנבוס גדול יותר הוא דומה יותר למלנומה.

נבוסים כורואידיים גדולים הינם נדירים. במחקר היסטופתולוגי של 102 עיניים עם נבוסים של הכורואיד או הגוף הסיליארי, קוטר הנבוסים היה בין מחצי ל- 11 מ”מ, אך רק 13% היו בקוטר הגדול מ- 5.5 מ”מ. במחקר על אוטופסיות שכלל 200 עיניים עם נבוסים כורואידליים או של הגוף הסיליארי, אף לא אחד הגיע לקוטר של 6.5 מ”מ. במחקר על 103 נבוסים כורואידליים שאובחנו באמצעות אופתלמוסקופיה בלתי ישירה, לא נמצא נבוס בקוטר הגדול מ- 7.5 מ”מ. במחקר אחר על נבוסים כורואידליים שאובחנו בבדיקה קלינית, קוטר הנבוסים היה מחצי עד 4 קטרי דיסקה – disc diameter. הקוטר היה בין חצי ל- 6 קטרי דיסקה בקרב 124 נבוסים כורואידליים בעוד מחקר. במחקר The Blue Mountains Eye Study רק 4 המהווים 1.5% מתוך 264 נבוסים כורואידליים היו בעלי קוטר של 4.0 מ”מ או יותר. בשני מחקרים מבוססי אוכלוסיה שפורסמו לאחרונה נמצא שקוטר הנבוסים הכורואידליים שנמצאו בקרב 3422 חולים היה בין 0.4 מ”מ ל- 24 מ”מ.

מחקרים קודמים שבוצעו במטרה למצוא משתנים המנבאים גדילה של נבוסים כורואידליים חשודים התבססו על נבוסים קטנים בקוטר הקטן מ- 7.5 מ”מ במחקר אחד ועל נגעים בקוטר הקטן מ- 10 מ”מ בשני. גם מחקר שהעריך את קצב הגדילה של נבוסים כורואידליים התבסס על נבוסים שטוחים או בעלי הרמה מינימלית בקוטר הקטן מ- 6 מ”מ.

בגלל גודלם ונדירותם, קשה להבדיל בין נבוסים ענקים למלנומות של הכורואיד. למעשה הנבוסים הגדולים עונים על הקריטריונים מבחינת גודל של מלנומות. מחקר COMS סיווג את המלנומות הקטנות כמלנומות בקוטר 5 עד 16 מ”מ ובגובה 1 עד 3 מ”מ. במהדורה השביעית שעומדת להתפרסם של ה- American Joint Committee on Cancer Staging Manual, הקריטריונים מבחינת גודל התבססו על 7000 חולי מלנומה כורואידלית. הגידולים בעובי של 3 מ”מ או פחות וקוטר בסיס של 12 מ”מ או פחות סווגו כשלב T1, קוטר 12 עד 18 מ”מ סווגו כ- T2  וגידולים בקוטר 18 מ”מ או יותר סווגו כ- T4. מלנומות ממאירות של הכורואיד סווגו כ- T3 אם קוטרם היה 12.5 עד 18 מ”מ ועוביים 3.1 עד 6 מ”מ. כל הנבוסים הגדולים הנכללים במחקר הנוכחי מתאימים לקבוצת המלנומות הממאירות בשלב T1 ואחדים אף מתאימים לשלבים T2 עד T4.

החוקרים מצאו שלא הייתה קיימת עד עתה סקירה של נבוסים כורואידליים ענקיים ולכן בוצע מחקר זה במטרה לבדוק את המאפיינים הקליניים והמהלך הטבעי של נגעים כאלה שקוטר בסיסם 10 מ”מ או יותר. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהשרות לאונקולוגיה עינית של מכון העיניים Wills של Thomas Jefferson University  בפילדלפיה שבפנסילבניה, וממחלקת העיניים של שלוחת הרפואה של אוניברסיטת טקסס שבגלבסטון. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 322 עיניים של 322 חולים. התוצאים העיקריים היו טרנספורמציה של נבוס כורואידלי גדול למלנומה וכן הירידה בראיה כתוצאה מהנבוס.

322 נבוסים כורואידליים ענקים  נמצאו בקרב 4100 חולים עם אבחנה של נבוס כורואידלי (ב- 8% מהם). הקוטר של הנבוסים הענקיים היה  בין 10 ל- 24 מ”מ (קוטר מדיאני של 11 מ”מ). העובי המדיאני היה 1.9 מ”מ (טווח בין 0 ל- 4.4 מ”מ).

ממצאים נלווים ברשתית היו דרוזן על הנבוס ב-261 המהווים 81%), נוזל תת-רשתית  ב- 26 (8%), פגמנט כתום ב- 4 (1%), הפרדות RPE ב- 6 (2%), היפרפלסיה ב- 48 (15%), מטפלסיה פיברוטית ב- 48 (15%) ואטרופיה ב- 63 (20%).

טרנספורמציה למלנומה נמצאה ב- 13% במהלך 5 שנים וב- 18% במהלך 10 שנים. הפקטורים שמנבאים טרנספורמציה למלנומה כוללים קירבה או מעורבות של הפובאולה ו- acoustic hollowness.

ירידה בראיה כתוצאה מהנבוס נמצאה ב- 2.2% מהעיניים בבדיקה הראשונה וב- 3.7% בבדיקה האחרונה (ממוצע המעקב היה 61 חדשים). הפקטורים הקשורים לירידה בראיה כתוצאה מהנבוס בבדיקה הראשונה היו נוזל, קירבה או מעורבות של הפובאולה, היפרדות RPE ו- NVE כתוצאה מהנבוס. הפקטורים הקשורים לירידה בראיה כתוצאה מהנבוס בבדיקה האחרונה היו קירבה או מעורבות של הפובאולה והימצאות סימפטומים בבדיקה הראשונה.

מסקנת החוקרים היא שנבוסים כורואידליים ענקיים דומים מבחינה קלינית למלנומה ממאירה אך בעלי מאפיינים של תהליך כרוני, כמו דרוזן ושינויים ב- RPE. במהלך הזמן 18% מהם עוברים טרנספורמציה ממאירה, דבר המחייב מעקב צמוד אחר חולים עם נבוס כורואידלי ענק במהלך כל החיים.

Li HK, Shields CL, Mashayekhi A, Randolph JD, Bailey T, Burnbaum J, Shields JA.

Giant Choroidal Nevus. Clinical Features and Natural Course in 322 Cases.

Ophthalmology 2010;117:324333.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן