השכיחות של דיסלוקציה של עדשה תוך עיינית ופסאודופקודונסיס 10 שנים לאחר ניתוח ירוד – פרופ’ מרדכי רוזנר

דיסלוקציה או סטייה מהמרכז של עדשה תוך עיינית בלשכה האחורית הינה סיבוך ידוע של ניתוח ירוד, אך שכיחותו לא ידועה. מחקר רטרוספקטיבי מ- 2005 מצא שבערך ב-  0.3% מהמקרים היה צורך לבצע החלפה של העדשה המושתלת בגלל דיסלוקציה. רוב המקרים עם דיסלוקציה בשלב מוקדם מתרחשות במהלך השבוע הראשון לאחר הניתוח. במקרים אלה הגורם העיקרי הוא תמיכה לא מספקת של העדשה המושתלת בגלל פגיעה בקופסית או בזונולות או בשניהם. דיסלוקציה מאוחרת הוגדרה כדיסלוקציה שקרתה כעבור שלושה חדשים או יותר לאחר הניתוח. הדיווחים על דיסלוקציה מאוחרת התרבו בשנים האחרונות.  הדיסלוקציות המאוחרות קשורות לטראומה, למצבים בהם עדשות סיליקון יצאו דרך פגם בקופסית, או להחלשות פרוגרסיבית של הזונולות בעקבות התכווצות הקופסית שמתרחשת במהלך שנים רבות לאחר ניתוח במהלך שגרתי. הרושם היה שהסיכון להתפתחות התכווצות של הקופסית והחלשות הזונולות גבוה יותר בחולים עם גיל יותר מתקדם. גורמי סיכון נוספים אחרים כוללים פסאודואקספוליאציה, מיופיה גבוהה, רטיניטיס פיגמנטוזה, myotonic dystrophy, הפרעות שונות של רקמת חיבור (כמו סינדרום מרפן), הומוציסטינוריה, היפרליזינמיה, Ehlers-Danlos Syndrome, סקלרודרמה, סינדרום וויל-מרצזני וניתוח ויטרקטומיה בעבר.

מצב של דיסלוקציה של עדשה תוך עיינית מצריכה לעיתים ביצוע הוצאה שלה או ניתוח נוסך ומיקום שלה מחדש. זאת בגלל חשש מסיבוכים אפשריים כמו קרע ברשתית, היפרדות רשתית רגמטוגנית ודימום לזגוגית.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להעריך את השכיחות המצטברת של דיסלוקציה של עדשה תוך עינית, השכיחות של פסאודופאקודונזיס, ושל דסנטרציה משמעותית של העדשה, באוכלוסיית חולים שעברו ניתוחי ירוד. המעקב אחר החולים היה של 10 שנים.

המחקר היה פרוספקטיבי ובוצע בשבדיה, במחלקת העיניים של Norrlands UniversityHospital, Umeå. במחקר השתתפו 810 חולים שעברו ניתוחי ירוד סנילי או פרה-סנילי. כולם נבדקו לפני הניתוח. 10 שנים לאחר הניתוח 289 המהווים 73% מקרב 395 החולים שנשארו בחיים הסכימו להגיע לבדיקה. בנוסף לבדיקת עיניים שגרתית, נבדקו העיניים לקיום פסאודופקודונזיס או לדיסלוקציה משמעותית של העדשה המושתלת. מהרשומות הרפואיות נאסף כל המידע לגבי התערבויות ניתוחיות נוספות לאחר ניתוח הירוד, כמו החלפה או מיקום מחדש של העדשה המושתלת. מידע זה נאסף גם עבור החולים אשר לא הגיעו לביקורת כעבור 10 שנים.

נמצא ש-98% מהחולים עברו ניתוח פקואמולסיפיקציה דרך חתך באורך 3.2 מ”מ בקרנית טמפורלית וללא תפרים והושתלו עדשות מתקפלות. 95% מהעדשות שהושתלו היו Alcon MA60BM AcrySof. ל- 40% מהחולים היה פסאודואקספוליאציה.

לאחר מעקב של 10 שנים, 5 חולים המהווים 0.6% מקרב 800 חולים בסיכון, היו זקוקים לניתוח בגלל דיסלוקציה של העדשה המושתלת. כל החמישה היו גברים עם דיסלוקציה מאוחרת של עדשה מושתלת שמצאת שק העדשה. השכיחות המצטברת במשך 10 שנים הייתה אחוז אחד. בעת הבדיקה כעבור 10 שנים מהניתוח, שני חולים המהווים 0.7% מתוך 287 חולים בסיכון, היו עם פסאודופקודונזיס משמעותית וארבעה המהווים 1.4% היו עם פסאודופקודונזיס בינונית.

המסקנה של החוקרים הייתה שהשכיחות המצטברת במשך 10 שנים של דיסלוקציה של עדשות תוך עיניות הייתה נמוכה מאד בקבוצה שנבדקה למרות השכיחות הגבוהה של פסאודואקספוליאציה בקרבה. דיסלוקציות מוקדמות לא נצפו באף מקרה בקבוצה זו.

Mönestam EI.

Incidence of Dislocation of Intraocular Lenses and Pseudophakodonesis 10 Years after Cataract Surgery.

Ophthalmology 2009;116:23152320.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן