מידת החזרה של אמבליופיה לאחר טיפול בסגירות

למרות שברוב הילדים עם אמבליופיה, חדות הראיה משתפרת בעקבות טיפול, מעט ידוע על מצב חדות הראיה לאחר הפחתת או הפסקת הטיפול.  מידע זה חשוב לצורך קבלת החלטה מתי וכיצד להפסיק טיפול באמבליופיה בילדים. רק מעט מחקרים התייחסו לשאלה זו ולפיהם שיעור החזרה הממוצע של אמבליופיה שונה מאד: בין 6% ל- 75%. מחקרים אלה הראו שלגיל בעת הפסקת הטיפול, סוג האמבליופיה ומשך המעקב יש השפעה על מידת החזרה של אמבליופיה. קשה להשוות בין מחקרים שונים אלה, בעיקר בגלל השוני בקבוצות המחקר, סוג הטיפול והקריטריונים בהם השתמשו כדי להעריך שינוי בחדות הראייה.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לתעד את היציבות של חדות הראייה לאורך זמן בקבוצה גדולה של ילדים בגיל צעיר מ- 10 שנים, עם אמבליופיה מפזילה או אנאיזומטרופיה, לאחר הפחתת או הפסקת הטיפול בסגירות. נבדק גם הקשר בין גיל הילד ומידת חדות הראיה בעין האמבליופית בזמן בו הטיפול הופחת או הופסק, מידת חזרת האמבליופיה וחדות הראיה בסוף המעקב.

המחקר בוצע בארה”ב, במחלקת העיניים של University of Iowa Hospitals and Clinics, Iowa City, Iowa. המחקר היה פרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסייה וכלל סדרת מקרים עוקבים. במחקר נכללו 449 ילדים בגיל צעיר מ- 10 שנים אשר טופלו בסגירה. במסגרת המחקר הם נשארו במעקב למשך עד שנה לאחר הפחתת או הפסקת הטיפול או עד לחזרה של אמבליופיה. 449 ילדים אלה נבחרו מתוך 1621 המטופלים שאותרו כיון שאצלם אובחן שיפור בחדות הראיה בעקבות הטיפול, של לפחות 2 logarithm of the minimum angle of resolution (logMAR). חזרה של אמבליופיה הוגדרה כירידה ב- 2 logMAR או יותר ברמת חדות הראיה במהלך שנה לאחר הפחתת או הספקת הטיפול בסגירות.

התוצאה הייתה שמתוך 653 occlusion trials האמבליופיה חזרה ב- 179 המהווים 27%. מידת החזרה של האמבליופיה הייתה קשורה באופן הפוך לגיל המטופל. לא נמצא קשר משמעותי מבחינה סטטיסטית בין מידת החזרה של האמבליופיה וחדות הראיה של העין האמבליופית בסוף הטיפול האמבליופי המרבי.

המסקנה של החוקרים היא שקיימת סכנה שאמבליופיה תחזור כאשר מפחיתים את מידת הטיפול בסגירות לפני גיל 10 שנים. מידת החזרה הייתה גדולה יותר באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית ככל שהגיל בו הופחת הטיפול היה צעיר יותר.

Bhola R, Keech RV, Kutschke P, Pfeifer W, Scott WE:
Recurrence of Amblyopia after Occlusion Therapy

Ophthalmology 2006;113:2097-2100

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן