איבוד ראיה פתאומי הינו אחד הסיבוכים הקשים ביותר של ארטריטיס של תאי ענק giant cell arteritis.

הדבר קורה בשכיחות של 7% עד 60% מהחולים.

איבוד הראיה הנו לרוב חמור ונובע כתוצאה מנאורופתיה אופטית איסכמית  ischemic optic neuropathy ION איסכמיה רטינלית או כורואידלית, או לעיתים נדירות יותר, אוטם של האונה האוקסיפיטלית של המח.

מחקרים רטרוספקטיביים שבדקו את שכיחות ומידת השיפור בחדות הראיה בעקבות טיפול בסטרואידים דווחו על תוצאות עם שונות מרובה. בנוסף להם קיימים דיווחים רבים של תיאורי מקרים בודדים אשר גם הם מוסרים על טווח רחב של תוצאות.

אי לכך הוחלט לבצע מחקר שיבדוק באופן סיסטמטי ופרוספקטיבי את התוצאות מבחינת תפקודי הראיה שכללו חדות ראיה, ראיית צבעים ושדה הראיה של חולי ארטריטיס של תאי ענק לאחר איבוד ראיה.

המחקר בוצע בוצע בשיתוף פעולה בין שני מרכזים – מחלקות העיניים והרפואה של האוניברסיטה של Auckland בניו-זילנד והשירות הנוירו-אופתלמולוגי של Wills Eye Hospital, Thomas Jefferson Medical School, בפילדלפיה שבפנסילבניה.

במחקר השתתפו 35 חולים עוקבים עם אבחנה של ארטריטיס של תאי ענק אשר הוכחה בביופסיה בין השנים 2001 עד 2004. כל החולים עברו בדיקה נוירו-אופתלמולוגית שלימה שכללה בדיקת חדות הראיה עם לוחות סנלן, בדיקת ראית צבעים עם pseudoisochromatic Ishihara color plates, שדות ראיה, מדידת לחץ תוך-עייני, בדיקה במנורת סדק ואופתלמוסקופיה.

כל החולים טופלו באמצעות פרוטוקול אחיד שכלל 1 גרם ליום מתילפרדניזולון שניתן לווריד במשך 3 ימים ולאחר מכן 60 מ”ג או 80 מ”ג בהתאם למשקל החולה, שניתן דרך הפה.

המעקב כלל בתחילה בדיקה פעם בשבועיים  במהלך החודש הראשון ולאחר מכן כל חודש. מינון הפרדניזון שונה בהתאם לתוצאות שקיעת הדם ה- C-reactive protein והסימפטומים.

כל ביקורת כללה בדיקה נוירו-אופתלמולוגית שלימה.

נמצא שחדות הראיה הממוצעת של החולים עם איבוד ראיה כתוצאה מארטריטיס של תאי ענק הייתה 20/400. הראיה הידרדרה ב- 27% מהעיניים תוך השבוע הראשון למרות הטיפול בסטרואידים במינון גבוה.

ב- 15% מהעיניים נצפה שיפור בחדות הראיה במהלך החודש הראשון אך רק ל- 5% היה שיפור גם בשדה הראיה.

גם מחקרים אחרים דיווחו על איבוד ראיה פרוגרסיבי למרות טיפול בסטרואידים במינון גבוה במתן לווריד. מחקר אחד הצביע על כך שב- 13% מהחולים עם איבוד ראיה, חלה ירידה נוספת בראיה בעין אחת או בשתי העיניים.

ירידה נוספת זו חלה תוך 5 ימים לאחר התחלת הטיפול במינון גבוה של סטרואידים. טיפול במינון גבוה של קורטיקוסטרואידים לא מסלק באופן מיידי את הגורמים הפתולוגיים האחראיים לאיבוד הראייה בארטריטיס של תאי ענק.

מחקרים היסטופתולוגיים של ארטריטיס טמפורלית בחולים עם ארטריטיס של תאי ענק עם איבוד ראיה הראו תגובה דלקתית גרנולומטוטית עם עיבוי של האינטימה, היפרפלסיה של השריר החלק וכתוצאה מכך היצרות וחסימה של החלל. לקורטיקוסטרואידים אין השפעה מיידית על ההיפרפלסיה של השריר החלק שהיא למעשה המנגנון שגורם לחסימה.

לכן צריך מספר ימים כדי שקורטיקוסטרואידים, ככל שיינתנו במינון אגרסיבי, יעצרו את התהליך החולני בקיר בעורק.

מסקנת החוקרים הייתה שאיבוד הראיה בארטריטיס של תאי ענק לרוב איננו הפיך ולא סביר שישתפר גם בעקבות טיפול לווריד במינון גבוה של קורטיקוסטרואידים הניתן מיד לאחר איבוד הראיה.

למרות טיפול, לרוב חדות הראיה ממשיכה להידרדר במהלך 6 הימים הראשונים לאחר איבוד הראייה הראשוני.

במהלך 6 ימים אלה קיים הסיכון הגבוה ביותר להידרדרות בראיה. אם הראיה התייצבה במהלך השבוע הראשון, הידרדרות נוספת תהיה פחות סבירה. גם אם חל שיפור בחדות הראיה אין הוא מלווה בשיפור בשדה הראיה או בראית צבעים.

ככל שמתחילים מוקדם יותר את הטיפול בסטרואידים יש סיכוי רב יותר לשיפור כלשהו בראיה, אם כי שיפור כזה קורה רק לעיתים נדירות.

Danesh-Meyer H, Savino PJ, Gamble GG:
Poor Prognosis of Visual Outcome after Visual Loss from Giant Cell Arteritis

Ophthalmology 2005;112:1098-1103