הפרוגנוזה של חדות הראיה לאחר איבוד ראיה מ- Giant cell arteritis

איבוד ראיה פתאומי הינו אחד הסיבוכים הקשים ביותר של ארטריטיס של תאי ענק giant cell arteritis.

הדבר קורה בשכיחות של 7% עד 60% מהחולים.

איבוד הראיה הנו לרוב חמור ונובע כתוצאה מנאורופתיה אופטית איסכמית  ischemic optic neuropathy ION איסכמיה רטינלית או כורואידלית, או לעיתים נדירות יותר, אוטם של האונה האוקסיפיטלית של המח.

מחקרים רטרוספקטיביים שבדקו את שכיחות ומידת השיפור בחדות הראיה בעקבות טיפול בסטרואידים דווחו על תוצאות עם שונות מרובה. בנוסף להם קיימים דיווחים רבים של תיאורי מקרים בודדים אשר גם הם מוסרים על טווח רחב של תוצאות.

אי לכך הוחלט לבצע מחקר שיבדוק באופן סיסטמטי ופרוספקטיבי את התוצאות מבחינת תפקודי הראיה שכללו חדות ראיה, ראיית צבעים ושדה הראיה של חולי ארטריטיס של תאי ענק לאחר איבוד ראיה.

המחקר בוצע בוצע בשיתוף פעולה בין שני מרכזים – מחלקות העיניים והרפואה של האוניברסיטה של Auckland בניו-זילנד והשירות הנוירו-אופתלמולוגי של Wills Eye Hospital, Thomas Jefferson Medical School, בפילדלפיה שבפנסילבניה.

במחקר השתתפו 35 חולים עוקבים עם אבחנה של ארטריטיס של תאי ענק אשר הוכחה בביופסיה בין השנים 2001 עד 2004. כל החולים עברו בדיקה נוירו-אופתלמולוגית שלימה שכללה בדיקת חדות הראיה עם לוחות סנלן, בדיקת ראית צבעים עם pseudoisochromatic Ishihara color plates, שדות ראיה, מדידת לחץ תוך-עייני, בדיקה במנורת סדק ואופתלמוסקופיה.

כל החולים טופלו באמצעות פרוטוקול אחיד שכלל 1 גרם ליום מתילפרדניזולון שניתן לווריד במשך 3 ימים ולאחר מכן 60 מ”ג או 80 מ”ג בהתאם למשקל החולה, שניתן דרך הפה.

המעקב כלל בתחילה בדיקה פעם בשבועיים  במהלך החודש הראשון ולאחר מכן כל חודש. מינון הפרדניזון שונה בהתאם לתוצאות שקיעת הדם ה- C-reactive protein והסימפטומים.

כל ביקורת כללה בדיקה נוירו-אופתלמולוגית שלימה.

נמצא שחדות הראיה הממוצעת של החולים עם איבוד ראיה כתוצאה מארטריטיס של תאי ענק הייתה 20/400. הראיה הידרדרה ב- 27% מהעיניים תוך השבוע הראשון למרות הטיפול בסטרואידים במינון גבוה.

ב- 15% מהעיניים נצפה שיפור בחדות הראיה במהלך החודש הראשון אך רק ל- 5% היה שיפור גם בשדה הראיה.

גם מחקרים אחרים דיווחו על איבוד ראיה פרוגרסיבי למרות טיפול בסטרואידים במינון גבוה במתן לווריד. מחקר אחד הצביע על כך שב- 13% מהחולים עם איבוד ראיה, חלה ירידה נוספת בראיה בעין אחת או בשתי העיניים.

ירידה נוספת זו חלה תוך 5 ימים לאחר התחלת הטיפול במינון גבוה של סטרואידים. טיפול במינון גבוה של קורטיקוסטרואידים לא מסלק באופן מיידי את הגורמים הפתולוגיים האחראיים לאיבוד הראייה בארטריטיס של תאי ענק.

מחקרים היסטופתולוגיים של ארטריטיס טמפורלית בחולים עם ארטריטיס של תאי ענק עם איבוד ראיה הראו תגובה דלקתית גרנולומטוטית עם עיבוי של האינטימה, היפרפלסיה של השריר החלק וכתוצאה מכך היצרות וחסימה של החלל. לקורטיקוסטרואידים אין השפעה מיידית על ההיפרפלסיה של השריר החלק שהיא למעשה המנגנון שגורם לחסימה.

לכן צריך מספר ימים כדי שקורטיקוסטרואידים, ככל שיינתנו במינון אגרסיבי, יעצרו את התהליך החולני בקיר בעורק.

מסקנת החוקרים הייתה שאיבוד הראיה בארטריטיס של תאי ענק לרוב איננו הפיך ולא סביר שישתפר גם בעקבות טיפול לווריד במינון גבוה של קורטיקוסטרואידים הניתן מיד לאחר איבוד הראיה.

למרות טיפול, לרוב חדות הראיה ממשיכה להידרדר במהלך 6 הימים הראשונים לאחר איבוד הראייה הראשוני.

במהלך 6 ימים אלה קיים הסיכון הגבוה ביותר להידרדרות בראיה. אם הראיה התייצבה במהלך השבוע הראשון, הידרדרות נוספת תהיה פחות סבירה. גם אם חל שיפור בחדות הראיה אין הוא מלווה בשיפור בשדה הראיה או בראית צבעים.

ככל שמתחילים מוקדם יותר את הטיפול בסטרואידים יש סיכוי רב יותר לשיפור כלשהו בראיה, אם כי שיפור כזה קורה רק לעיתים נדירות.

Danesh-Meyer H, Savino PJ, Gamble GG:
Poor Prognosis of Visual Outcome after Visual Loss from Giant Cell Arteritis

Ophthalmology 2005;112:1098-1103

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

מקור: J Cataract Refract Surg
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|30/07/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את שיטות הניקוי המקובלות בקרב רופאי עיניים בארה”ב עבור ראשי טונומטריה, עדשות אבחנתיות ועדשות לייזר, ולבחון את עמדותיהם לגבי הצורך בחיטוי ברמה גבוהה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן