לעיתים שכיחות קיום או חוסר סימפטומים מנחים את הטיפול הרפואי במחלות.
שבועת היפוקראטס מחייבת את הרופאים “ראשית לא להזיק”, וכיון שלא ניתן לשפר את מצבו של חולה א-סימפטומאטי מבחינת הסימפטומים שלו, יש לשקול היטב מתן טיפול שנועד להגן על חולים כאלה מפני התפתחות סימפטומים בעתיד ולבחון את הסיכונים העלולים להיגרם מהטיפול עצמו. בנוסף לכך, טיפול העוזר לחולה סימפטומאטי לא תמיד יעזור גם לחולה א-סימפטומאטי.
הדבר נובע מכך שחולה סימפטומאטי לרוב יפנה לטיפול רפואי בניגוד לחולה א-סימפטומאטי.
בשטחים רבים של הרפואה מטפלים באופן שונה בחולים סימפטומאטיים וא-סימפטומאטיים עם אותה בעיה רפואית. לפי המאמר, ברפואת עיניים הדבר נכון בחולים עם קרעים ברשתית ובחולים עם היפרדות רשתית סב-קלינית.
היפרדות רשתית רגמאטוגנית סימפטומאטית מהוה סיבה להתערבות ניתוחית דחופה. לעומת זאת קיימת מחלוקת לגבי הטיפול בהיפרדות רשתית רגמאטוגנית קלינית א-סימפטומאטית.
יש הממליצים על מעקב בלבד, בעוד שאחרים ממליצים על ניתוח.
כדי להבין בצורה טובה יותר את המהלך ארוך הטווח של היפרדות רשתית רגמאטוגנית קלינית א-סימפטומאטית בוצע מחקר פרוספקטיבי בפלורידה ב- Retina-Vitreous Associates of Florida, Clearwater. המחקר תוכנן במתכונת של single observer, prospective, consecutive, observational case series . נכללו במחקר החולים שהופנו למרפאתו של החוקר עם היפרדות רשתית רגמאטוגנית המשתרעת יותר משני קטרי דיסקה (DD) אחורית לאקווטור. החולים שעברו ניתוח תוך-עייני בעין עם היפרדות הרשתית במהלך השנה האחרונה או עם היסטוריה של היפרדות רשתית סימפטומאטית בעין השנייה הוצאו מהמחקר. במחקר נכללו 18 עיניים של 16 חולים והמעקב נמשך בממוצע 46 חדשים.
המדד העיקרי שנבדק (main outcome measure) היה מעבר מהיפרדות רשתית א-סימפטומאטית להיפרדות רשתית סימפטומאטית.
נמצא שאף לא אחת מהעיניים עם היפרדות רשתית רגמאטוגנית קלינית א-סימפטומאטית הפכה להיות סימפטומאטית במהלך תקופת המעקב. בעין אחת הגבול האחורי של היפרדות הרשתית התקדם מעט במהלך 4 חדשים ולאחר מכן נשאר קבוע במשך 4 שנים וההיפרדות נשארה אסימפטומאטית.
מסקנת החוקר היא שניתן לעקוב בביטחון במשך שנים רבות אחר עיניים עם היפרדות רשתית רגמאטוגנית קלינית א-סימפטומאטית ואין הכרח לנתח מקרים כאלה.
Cohen SM:
Natural History of Asymptomatic Clinical Retinal Detachments
Am J Ophthalmol 2005;139:777-779.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!